מינוי ממונה הגנה על הפרטיות בחברה

 ממונה ההגנה על הפרטיות בחברה בתאריך 28, באוקטובר 2020 פירסמה הרשות להגנת הפרטיות (THE PRIVACY PROTECTION AUTHORITY) שבמשרד המשפטים מסמך עמדה להערות הציבור שנועד להבהיר את עמדת הרשות לעניין הצורך במינוי ממונה הגנה על הפרטיות בחברות וארגונים אשר פעילותם כוללת עיבוד מידע אישי. להלן נביא תמצית מהמסמך שפירסמה הרשות להגנת הפרטיות. במאמר מוסגר יצוין...
   המשך קריאה
  35 צפיות
35 צפיות

תביעות בגין איחור במסירת דירה מקבלן - מאת מר דניאל דהאן, שמאי מקרקעין ועו"ד עומר רוטנברג

הכנסו והאזינו להסכת (פודקאסט) על תביעות בגין איחור במסירת דירה מקבלן
  359 צפיות
359 צפיות

על ליקויי בניה ברכישת דירה חדשה - מאת דניאל דהאן, שמאי מקרקעין ועו"ד עומר רוטנברג

הכנסו והאזינו להסכת (פודקאסט) על ליקויי בניה ברכישת דירה חדשה 
  520 צפיות
520 צפיות

סקירת חובות מעסיקים ובתי עסק בעת נגיף הקורונה/מאת עו"ד ליאון אבנר (רס"ב בדימוס, משטרת ישראל), ועו"ד אלון ספושניק

החל מחודש מאי מקדמת הממשלה את פתיחת הכלכלה ועסקים שנאלצו לצמצם את פעילותם עד כדי סגירה מוחלטת של פעילותם נוכח מגיפת הקורונה. אסטרטגיית היציאה לא מבטלת לגמרי את צווי החירום שהוטלו על בעלי עסקים אלא מסירה מגבלות בשלבים, ומתירה את חידוש הפעילות העסקית של העסקים, בכפוף להגבלות, כללים ולהנחיות אשר מחובתם של מעסיקים ובעלי עסקים למלא. להלן יובאו הכללים וה...
   המשך קריאה
  294 צפיות
294 צפיות

HOW TO START SELLING IN GERMANY OVERVIEW OF LEGAL ASPECTS PRACTICAL TIPS AND USE CASES תמצית וובינר

Password Required - Zoom Zoom is the leader in modern enterprise video communications, with an easy, reliable cloud platform for video and audio conferencing, chat, and webinars across mobile, desktop, and room systems. Zoom Rooms is the original software-based conference room solution used around the world in board, conference, huddle, and trainin...
   המשך קריאה
  182 צפיות
182 צפיות

תמצית וובינר עסקים בשגרת הקורונה: התנהלות מול הבנקים, מימון העסק, ניהול תזרים וחוזים

תמצית וובינר עסקים בשגרת הקורונה:התנהלות מול הבנקים, מימון העסק, ניהול תזרים וביטול/הקפאת חוזיםבתאריך 28 באפריל 2020 ערך משרדנו וובינר (zoom) שעסק בבעיות כלכליות וקשיי מימון איתם מתמודדים עסקים אשר חידשו פעילותם לאחר המגבלות שהוטלו עקב מגיפת הקורונה. בוובינר בחרנו להתמקד בהתנהלות השוטפת מול הבנקים, הפתרונות הפיננסים שהבנק מציע לעסקים שזקוקים למימון...
   המשך קריאה
  274 צפיות
274 צפיות

על מסמך הבעת רצון

מסמך הבעת רצון הוא כלי משפטי המהווה חלק מרפורמה מקיפה ויסודית בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"), כמו גם יפוי כח מתמשך בו עסק חיבורי הקודם.  במסגרת רפורמה זו שהחלה ב- 2016, נעשה שינוי רחב באשר לאפוטרופסות "הקלאסית" בפיקוחו של בית המשפט. הדבר נעשה תוך יצירת כלים משפטיים חדשים[1] דרך חוק הכשרות המשפטית אשר...
   המשך קריאה
  359 צפיות
359 צפיות

על יפוי כח מתמשך

כתיבת רשימה זו נעשית בעיצומה של מגפה עולמית מתפרצת לכל עבר המחייבת אותנו להתכנס בתוך עצמנו, להסתגר ולהתרחק גם מהיקרים לנו מכל ולשבת בדל"ת אמותינו. מצב הדברים הזה טומן בחובו, באופן טבעי, מחשבות רבות גם על השליטה שיש לאדם על חייו ומשפחתו וגם על העתיד.  מתוך כך, נביא כאן, על אודותיו יפוי כח מתמשך המהווה, בין היתר, כלי לתכנון ועשוי להקנות אחיזה טו...
   המשך קריאה
  461 צפיות
461 צפיות

הזמן בראי הליכי הגבייה

 

מן הידועות שמרכיב הזמן בכל הקשור להליכי גבייה אצל ספקים מלקוחותיהם הקבועים[1] הינו מרכיב מרכזי.

הספק מספק ללקוח סחורה באשראי ולמעשה משמש כמעין בנק של הלקוח המעניק לו קו אשראי לצרכי רכישת כלים, חומרים, ציוד הדרושים לאותו לקוח לצרכי ביצוע עבודתו ו/או הפעלת עסקו.

בתנאי שוק רצויים מדי תחילת חודש משלם הלקוח לספק עבור הרכישות בחודש הקודם, במקרה כזה, ככל שיש קושי ללקוח לפרוע חובו, אותו קושי ייחשף אחרי חודש לכל המאוחר.

גם כאן, כמובן, מדובר בבעיה עבור אותו ספק – שחומרתה תלויה כמובן בהיקפי האשראי והאובליגו, אך הקושי בגבייה מאותו לקוח נחשף לאחר חודש לכל היותר[2].

אין ספק שבתנאי תשלום הנהוגים בשוק כיום – תנאי תשלום של שוטף + 60-120 ימים הבעיה חמורה פי כמה ועלולה לגרום לנזק קשה וחמור לעתים עד כדי חדלות פירעון של אותו ספק.

אחד הגורמים המחמירים את הבעיה הוא שלאור תנאי התשלום חולף זמן רב עד שהספק מגלה שיש קושי לאותו לקוח לפרוע חובותיו וכשכבר מתגלה הבעיה הספק מוצא עצמו, פעמים רבות, מול שוקת שבורה בדמות הליכי פשיטת רגל או פירוק, נושים מובטחים או הברחת נכסים.

בעולם שבו הליכי הוצאה לפועל הופכים, חדשות לבקרים, לגונג'ל פרוע בו כל הקודם זוכה, הספק, שנודע לו כה מאוחר כי קיימת בעיה בגבייה מאותו לקוח, עלול למצוא עצמו בעמדת פיגור לעומת נושים אחרים.

 

   המשך קריאה
  5446 צפיות
5446 צפיות

הזמן בראי הליכי הגבייה

הזמן בראי הליכי הגבייה

 

מן הידועות שמרכיב הזמן בכל הקשור להליכי גבייה אצל ספקים מלקוחותיהם הקבועים [1] הינו מרכיב מרכזי. הספק מספק ללקוח סחורה באשראי ולמעשה משמש כמעין בנק שלהלקוח המעניק לו קו אשראי לצרכי רכישת כלים, חומרים, ציוד הדרושים לאותו לקוח לצרכי ביצוע עבודתו ו/או הפעלת עסקו.

בתנאי שוק רצויים מדי תחילת חודש משלם הלקוח לספק עבור הרכישות בחודש הקודם, במקרה כזה, ככל שיש קושי ללקוח לפרוע חובו, אותו קושי ייחשף אחרי חודש לכל המאוחר. גם כאן, כמובן, מדובר בבעיה עבור אותו ספק – שחומרתה תלויה כמובן בהיקפי האשראי והאובליגו, אך הקושי בגבייה מאותו לקוח נחשף לאחר חודש לכל היותר [2].

אין ספק שבתנאי תשלום הנהוגים בשוק כיום – תנאי תשלום של שוטף + 60-120 ימים הבעיה חמורה פי כמה ועלולה לגרום לנזק קשה וחמור לעתים עד כדי חדלות פירעון של אותו ספק.

אחד הגורמים המחמירים את הבעיה הוא שלאור תנאי התשלום חולף זמן רב עד שהספק מגלה שיש קושי לאותו לקוח לפרוע חובותיו וכשכבר מתגלה הבעיה הספק מוצא עצמו, פעמים רבות, מול שוקת שבורה בדמות הליכי פשיטת רגל או פירוק, נושים מובטחים או הברחת נכסים.

בעולם שבו הליכי הוצאה לפועל הופכים, חדשות לבקרים, לגונג'ל פרוע בו כל הקודם זוכה, הספק, שנודע לו כה מאוחר כי קיימת בעיה בגבייה מאותו לקוח, עלול למצוא עצמו בעמדת פיגור לעומת נושים אחרים.

   המשך קריאה
  10782 צפיות
10782 צפיות

דירות נופש, מס שבח, מס רכישה ומה שביניהם

דירות נופש, מס שבח, מס רכישה ומה שביניהם

אתחיל דווקא מהסוף, דירת נופש אינה דירת מגורים. דירת נופש אינה מהווה דירת מגורים מזכה לעניין מס שבח ומי שמוכר דירת נופש יחוב במס שבח מקרקעין מלא. הרוכש דירת נופש רוכש אינו רוכש דירת מגורים לעניין מס רכישה אלא זכות אחרת. כמובן שגם לעניין זה שני פנים והצד האחר הוא שמי שבבעלותו דירת נופש אינו נחשב כבעל דירה נוספת לעניין מס שבח ולעניין מס רכישה.

מה שנראה על פניו טריוויאלי ומובן מאליו ממש אינו כך.

פסקי דין שיצאו בתחילת השנה שעברה לעניין דירות נופש ומיסוי מכירתן ורכישתן כמו גם מקרים שהגיעו לטיפול משרדנו, הביאו אותנו לחשוב שכדאי לשפוך מעט אור על סוגיה זו. בנוסף, העלאתם התכופה של שיעורי המסים ברכישת ומכירת דירות מגורים וחוסר הוודאות מבחינה מס באשר לדירות מגורים ועצם החזקתן הופך את דירות המגורים לאפיק השקעה שכדאי להקדיש לו מחשבה במיוחד כאשר בעלות בדירת נופש (כמו כל זכות אחרת במקרקעין) אינה הופכת את בעליה למרובה דירות והמס ברכישתה הוא 6% על כל הסכום לעומת 8% ו-10% ברכישת דירת מגורים נוספת.

ישנם כמה היבטים בדירות נופש הדורשים התייחסות משפטית ובהם: דמי האחזקה השנתיים, השימוש בדירות נופש קרי, דירות נופש המשמשות למגורים על אף ייעודן להיות דירות נופש כמו בפרשת אי התכלת בהרצליה ובמיסוי דירות נופש ברכישתן ובמכירתן.

רשימה קצרה זו תתמקד במיסוי דירות הנופש במכירתן וברכישתן .

   המשך קריאה
  8917 צפיות
8917 צפיות

גילוי מרצון - הוראת שעה 2014 תזכורת

גילוי מרצון-הוראת שעה 2014

כחלק מעידוד נישומים, עוסקים שכירים ונושאי משרות שלא דיווחו על כל הכנסותיהם כחוק, רשות המסים פרסמה הוראת שעה חדשנית בתאריך 7.9.2014 הכוללת  נוהל זמני חדש בנושא גילוי מרצון.

במסגרת הנוהל הנישום יכול לחשוף את נכסיו והכנסותיו הנגזרים מהפעילות שלו ולשלם את המס שיקבע בהתאם לדיווח וכל זאת בתנאי שהגילוי נעשה בתום לב מבלי שינקטו הליכים פליליים נגדו.

עד כה הוגשו יותר מ 5700 בקשות שחשפו הון לא מדווח בשיעור של 20 מליארד ש"ח (!!!) והמספר הולך וגדל.

נוהל חדש זה כולל שני מסלולים לגילוי מרצון:

1-      מסלול מקוצר – גילוי על הון של עד 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת ממנו עד 500 אלף ₪. במסלול זה אפשר להגיש בקשה ועם אישורה יונפק לפונה שובר תשלום.

2-      מסלול אנונימי-  הפונה יגיש את הבקשה  בהתחלה ללא שמות ופרטים מזהים על מנת לברר את חבות המס  ובהמשך לאחר 90 ימים  ימסור הנישום את פרטיו להמשך הטיפול. הבקשה תכלול את כל מקורות ההכנסה של הנישום ושנות המס הרלבנטיות לרבות הנכסים והתחייבויות שנובעים ממקורות אלה.

   המשך קריאה
  1660 צפיות
1660 צפיות

החובות החלות בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת מידע בתהליך גיוס כוח אדם למקומות עבודה

החובות החלות בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת מידע בתהליך גיוס כוח אדם למקומות עבודה

תהליך גיוס כוח אדם באירגונים כרוך באיסוף ובעיבוד של מידע פרטי אישי ורגיש אודות מועמדים לעבודה. במידע שנאסף במהלך תהליך הגיוס ניתן למצוא נתונים כגון השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון תעסוקתי, תאריכי לידה, השתייכות לארגונים, חוות דעת פסיכולוגיות, תחקירים ביטחוניים, ולעיתים גם חוות דעת רפואיות, וכן פרטי קשר כגון מס' טלפון סלולארי, כתובת דואר אלקטרוני, מצב אישי ומשפחתי, תמונות פספורט ועוד. כל אלה מהווים מידע פרטי ורגיש, אשר חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – "החוק") ותקנותיו לרבות הוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2007 (להלן – "התקנות"), חלים עליו.  

חשיפה למידע אישי של מועמדים/ות במסגרת תהליכי גיוס כוח אדם למי שלא מורשה לכך, העברת המידע לחברות חיצוניות (כגון חברות השמה וגיוס כ"א, מכוני איבחון המכונים לעיתים כמרכזי הערכה, חברות מיחשוב ותוכנה, ספקתיות תשתית וכיוצ"ב), שימוש במידע של מועמדים/ות שלא למטרה שלשמה נאסף (גיוס למשרה מסוימת או איבחון התאמה לתפקיד מסוים), שמירת מידע שלא לצורך, עיבוד ממוחשב של המידע שנאסף ממועמדים/ות בתהליך הגיוס, הזנת המידע, שמירתו, ניתוחו והפקתו באמצעות מערכות מידע ממוחשבות (כגון מערכות ERP) שלא לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות, חושפת את המעסיק להליכי אכיפה אזרחיים, להליכים מינהלתיים ולחיוב בתשלום קנסות ואף בפיצוי ללא הוכחת נזק, וכן פוגמת בתדמית ואמינות האירגון בעיני מועמדים/ות, ספקים, ורגולטורים ממשלתיים ופוגמת באינטרסים העסקיים של הארגון.  

להלן נביא המלצות שיסייעו למנהלי/ות משאבי אנוש, חברות השמה וספקי תוכנה ותשתית מיחשוב העוסקים/ות בתהליך גיוס עובדים בין באופן ישיר ובין כחברות חיצוניות המספקות במיקור חוץ (outsourcing) שרותים לתהליכי גיוס כוח אדם ליישם את החובות המוטלות עליהם/ן מכוח החוק והתקנות:

   המשך קריאה
  728 צפיות
728 צפיות

רכישת נכס מקרקעין בברלין גרמניה

מרשם המקרקעין

כל נכסי המקרקעין בגרמניה רשומים במרשם המקרקעין. מרשם המקרקעין מנוהל בגרמניה על ידי בית המשפט המקומי ולא קיים גוף כדוגמת מינהל מקרקעי ישראל. מרשם המקרקעין מכיל נתונים על נכס המקרקעין כפי שיפורטו להלן:

  • מיקום מדויק של הנכס על פי מפת קדסטר.
  • גודל הנכס.
  • בעלות בנכס.
  • שעבודים הרשומים על הזכויות בנכס.

נכס בגרמניה – בין אם מדובר בדירת מגורים ובין אם מדובר במגרש ריק או במגרש שעליו בנוי מבנה – הופך להיות נכס סחיר מרגע שהנכס נרשם במרשם המקרקעין והוענק לו מספר משלו בפנקס רישום המקרקעין. לעיתים ניתן למצוא בדף אחד בפנקס רישום המקרקעין כמה מספרים של נכסים. במקרה כזה, כל מספר שמופיע בדף מייצג נכס סחיר אחד. באמצעות מפת קדסטר אליה מפנה מרשם המקרקעין, ניתן לאמת האם הנכס הנרכש על ידי קונה פלוני הוא הנכס שאכן קונה פלוני התכוון לקנות.

   המשך קריאה
  6189 צפיות
6189 צפיות

חוזה מסחרי בינלאומי בכתב או בעל פה?

 

במאמר קצר זה, נבחן מדוע חשוב לערוך חוזה בינלאומי בכתב ולא בעל פה.

התקשרות בחוזה מסחרי בינלאומי היא בין שני צדדים שמקום מושבו של כל אחד מהם נמצא במדינה אחרת. בשל השוני במקום מושבם של הצדדים מתעוררות בעיות משפטיות הנובעות בין היתר, מכך שבכל מדינה מערכת חוקים משלה אשר אליה כפוף החוזה שערכו ביניהם הצדדים. שוני זה בין הדינים בכל מדינה הופך את ההתקשרות החוזית בין הצדדים לפחות ברורה וודאית. את חוסר הוודאות ניתן כמובן לפתור, בין היתר, על ידי קביעת כללים אחידים ברורים וידועים מראש אליהם יהיה כפוף החוזה.

קביעת הכללים רצוי שתיעשה בחוזה כתוב ולא בעל פה אשר נוסח על ידי עורך דין שהוכשר לעריכת חוזים בינלאומיים. חשוב להיות ער לעובדה שגם במישור הבינלאומי התחייבויות שנעשות בעל פה עשויות לחייב את הצדדים ולהוות חוזה לכל דבר ועניין.

   המשך קריאה
  5228 צפיות
5228 צפיות

סוף חוזה שכירות בעו"ד תחילה


א.    

חוזה שכירות בדיירות בלתי מוגנת הינו מסוג החוזים הנפוצים ביותר בישראל. רבים וטובים מאתנו ולא יהיה מופרז לומר, כמעט כולנו, שכרנו דירה והיינו צד להסכם שכירות.

חוזה שכירות דירה אמור על פניו להיות חוזה פשוט וקל להבנה ונוסחים לחוזה כנ"ל ניתן למצוא בחנויות סטימצקי.

פעמים רבות, צדדים להסכם שכירות, מתוך רצון לחסוך בעלויות, מעדיפים לוותר על שירותיו של עו"ד ולערוך את ההסכם ואת ההתקשרות בעצמם. לעתים, הדבר עלול להיות להם לרועץ ולעלות להם ביוקר שכן מעבר לתקופת השכירות והתשלומים, שגם לגביהם יש כאלו הנופלים במלכודות, יש פן נוסף וחשוב להסכם שכירות והוא בטוחות.

   המשך קריאה
  17449 צפיות
17449 צפיות

על חשיבותו של עורך הדין בהתקשרויות עם חברות זרות


מן המפורסמות, שחוזים יש לנסח תוך הסתייעות בשירותיו של עורך-דין. על אף זאת, חברות קטנות ובינוניות רבות כלל אינן נעזרות בעו"ד כשהן מתקשרות בחוזה עם חברות זרות. במקום זאת אותן חברות מעדיפות לערוך את החוזה בעצמן, לעיתים על בסיס דוגמא של חוזה שהצליחו להשיג בדרכים שונות ממתחרים או ממקורות אחרים. מיותר לציין, כי להתקשרות עם חברה זרה אספקטיים בינלאומיים, הדורשים התייחסות מיוחדת ולפיכך, להימנעות מקבלת ייעוץ מעו"ד הבקיא בכללים החלים על התקשרויות עם חברות זרות עשויות להיות השלכות מסוכנות מאוד על החברה.

           כיצד באה לידי ביטוי מעורבותו של עו"ד בהליך ההתקשרות של חברה עם חברה זרה? בין היתר, עו"ד יעסוק בזיהוי הבעיות שעשויות להתעורר בין הצדדים במהלך המשא ומתן ובמהלך ביצוע החוזה, ויציע פתרונות שיהוו פשרה סבירה בין הצרכים העסקיים של החברה אותה עו"ד מייצג מצד אחד לבין דרישות החוק מצד שני. לצורך מציאת פתרונות חוזיים התואמים את הצרכים של החברה, חשוב שעו"ד יהיה מעורב כבר בשלבים הראשוניים של המשא ומתן, זאת על מנת שיוכל להעריך מה הן היתרונות והחסרונות של החברה ולהבין מהחברה אילו נושאים חשובים לה במשא ומתן. 

 

   המשך קריאה
  7947 צפיות
7947 צפיות

מס רכישה 2013, תושבי חוץ


השינויים האחרונים המוצעים לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), יצרו, בין היתר, העדפה של יחידים (שאינם תאגיד) רוכשי דירות שהינם תושבי ישראל על פני רוכשי דירות שהינם תושבי חוץ וזאת ביחס לשיעורי מס הרכישה שעליהם לשלם ברכישת דירה בישראל. השינויים בחוק מיסוי מקרקעין ביחס לרכישת דירת מגורים הינם בתוקף החל מיום 1.8.2013

 

   המשך קריאה
  39125 צפיות
39125 צפיות

עסקאות בשיווק ישיר (Direct Marketing)

במאמר זה נסקור את הכללים המיוחדים החלים על עסקאות בשיווק ישיר ונציע לצרכן כלים שיאפשרו לו להתמודד עם חברות שמוכרות מוצרים או שירותים באמצעות הטלפון, באמצעות פרסום קטלוגים או באמצעות האינטרנט.

עסקה רגילה מול עסקה בשיווק ישיר

עסקה בשיווק ישיר שונה מעסקה רגילה. בעסקה רגילה נפגשים צרכן ועוסק בבית העסק והצרכן יכול לראות, להתרשם ולקבל מידע נוסף על השירות ועל מחיר המוצר טרם רכישתו.

לעומת זאת, בעסקה בשיווק ישיר נעשית העסקה מרחוק, ללא קשר ישיר עם העוסק או עם בית העסק והמוצר או השירות והצרכן לא מקבל את מירב האינפורמציה.

מאחר וקיים אינטרס ציבורי לקונים ולעסקים לאפשר ביצוע עסקאות מרחוק, היתווספו לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 הוראות שנועדו להגן על הצרכן בעסקת מכר מרחוק.

   המשך קריאה
  13990 צפיות
13990 צפיות

חובת רישום מאגר מידע

החובה לרישום מאגר מידע

בימים אלה מקדמים הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע ומחלקת חקיקה של משרד המשפטים תיקון לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בנושא סמכויות אכיפה שנועד להגביר את יכולות הפיקוח והאכיפה של רשם מאגרי המידע במקרים של הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות הנוגעות לפרטיות במאגרי מידע.

התיקון יקנה לרשם מאגרי מידע סמכות להטלת קנסות מינהליים בשל אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות, שיכולים להגיע עד לסכום של 3.2 מליון ש"ח (!!!). במאמר זה נסביר בקצרה על מי חלה החובה להגיש בקשה לרישום מאגר מידע, ואלו חובות חלות על מי שמחזיק בידיו מאגר מידע רשום.

לסיום נביא בפניכם המלצות שעל פיהן כל בעל מאגר מידע צריך לפעול כדי להבטיח את עצמו מפני הטלת חיובים בקנסות מינהליים בגין אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות.

פרטיות, השימוש במידע אישי ומאגרי מידע

פרטיות הוכרה בישראל כזכות יסוד בסעיף 7(4) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ולפיו "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". פרק ב' של חוק הגנת הפרטיות יוצר את המשטר הרגולטורי שחל על השימוש במידע אישי בישראל והנאגר במאגר מידע. החוק קובע את החובה לרשום סוגים מסוימים של מאגרי מידע אצל רשם מאגרי המידע.

מהו מאגר מידע?

"מאגר מידע" מוגדר בחוק כאוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב. להגדרה זו נקבעו שני חריגים בחוק. האחד, אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; השני, אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף; המשמעות היא שאוסף נתוני מידע שנופל בגדר אחד מהחריגים הנ"ל, אינו מטיל על בעל המאגר את החובה לרישום מאגר מידע.

מתי קמה החובה לרשום מאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע?

מספר אלמנטים מקימים את החובה לרשום מאגר מידע והם: מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר (מעל 10,000 אנשים); סוג המידע שנמצא במאגר (כאשר במידע מצוי מידע רגיש, כמשמעות המונח בסעיף 7 לחוק) ; מקור המידע (כאשר המידע לא נמסר על ידי, מטעמם או בהסכמתם של האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר); הבעלים של המאגר (כאשר המאגר הוא של גוף ציבורי); המטרה שלשמה נאסף המידע (כאשר המאגר משמש לדיוור ישיר).

   המשך קריאה
  17044 צפיות
17044 צפיות