Wednesday, 8th April 2020 5:22:07pm

על מסמך הבעת רצון

מסמך הבעת רצון הוא כלי משפטי המהווה חלק מרפורמה מקיפה ויסודית בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"), כמו גם יפוי כח מתמשך בו עסק חיבורי הקודם. במסגרת רפורמה זו שהחלה ב- 2016, נעשה שינוי רחב באשר לאפוטרופסות "הקלאסית" בפיקוחו של בית המשפט. הדבר נעשה תוך יצירת כלים משפטיים חדשים[1] דרך חוק הכשרות המשפטית אשר ...
   המשך קריאה
  72 צפיות
72 צפיות

על יפוי כח מתמשך

כתיבת רשימה זו נעשית בעיצומה של מגפה עולמית מתפרצת לכל עבר המחייבת אותנו להתכנס בתוך עצמנו, להסתגר ולהתרחק גם מהיקרים לנו מכל ולשבת בדל"ת אמותינו. מצב הדברים הזה טומן בחובו, באופן טבעי, מחשבות רבות גם על השליטה שיש לאדם על חייו ומשפחתו וגם על העתיד. מתוך כך, נביא כאן, על אודותיו יפוי כח מתמשך המהווה, בין היתר, כלי לתכנון ועשוי להקנות אחיזה טוב...
   המשך קריאה
  130 צפיות
130 צפיות

הזמן בראי הליכי הגבייה

 

מן הידועות שמרכיב הזמן בכל הקשור להליכי גבייה אצל ספקים מלקוחותיהם הקבועים[1] הינו מרכיב מרכזי.

הספק מספק ללקוח סחורה באשראי ולמעשה משמש כמעין בנק של הלקוח המעניק לו קו אשראי לצרכי רכישת כלים, חומרים, ציוד הדרושים לאותו לקוח לצרכי ביצוע עבודתו ו/או הפעלת עסקו.

בתנאי שוק רצויים מדי תחילת חודש משלם הלקוח לספק עבור הרכישות בחודש הקודם, במקרה כזה, ככל שיש קושי ללקוח לפרוע חובו, אותו קושי ייחשף אחרי חודש לכל המאוחר.

גם כאן, כמובן, מדובר בבעיה עבור אותו ספק – שחומרתה תלויה כמובן בהיקפי האשראי והאובליגו, אך הקושי בגבייה מאותו לקוח נחשף לאחר חודש לכל היותר[2].

אין ספק שבתנאי תשלום הנהוגים בשוק כיום – תנאי תשלום של שוטף + 60-120 ימים הבעיה חמורה פי כמה ועלולה לגרום לנזק קשה וחמור לעתים עד כדי חדלות פירעון של אותו ספק.

אחד הגורמים המחמירים את הבעיה הוא שלאור תנאי התשלום חולף זמן רב עד שהספק מגלה שיש קושי לאותו לקוח לפרוע חובותיו וכשכבר מתגלה הבעיה הספק מוצא עצמו, פעמים רבות, מול שוקת שבורה בדמות הליכי פשיטת רגל או פירוק, נושים מובטחים או הברחת נכסים.

בעולם שבו הליכי הוצאה לפועל הופכים, חדשות לבקרים, לגונג'ל פרוע בו כל הקודם זוכה, הספק, שנודע לו כה מאוחר כי קיימת בעיה בגבייה מאותו לקוח, עלול למצוא עצמו בעמדת פיגור לעומת נושים אחרים.

 

   המשך קריאה
  5446 צפיות
5446 צפיות

הזמן בראי הליכי הגבייה

הזמן בראי הליכי הגבייה

 

מן הידועות שמרכיב הזמן בכל הקשור להליכי גבייה אצל ספקים מלקוחותיהם הקבועים [1] הינו מרכיב מרכזי. הספק מספק ללקוח סחורה באשראי ולמעשה משמש כמעין בנק שלהלקוח המעניק לו קו אשראי לצרכי רכישת כלים, חומרים, ציוד הדרושים לאותו לקוח לצרכי ביצוע עבודתו ו/או הפעלת עסקו.

בתנאי שוק רצויים מדי תחילת חודש משלם הלקוח לספק עבור הרכישות בחודש הקודם, במקרה כזה, ככל שיש קושי ללקוח לפרוע חובו, אותו קושי ייחשף אחרי חודש לכל המאוחר. גם כאן, כמובן, מדובר בבעיה עבור אותו ספק – שחומרתה תלויה כמובן בהיקפי האשראי והאובליגו, אך הקושי בגבייה מאותו לקוח נחשף לאחר חודש לכל היותר [2].

אין ספק שבתנאי תשלום הנהוגים בשוק כיום – תנאי תשלום של שוטף + 60-120 ימים הבעיה חמורה פי כמה ועלולה לגרום לנזק קשה וחמור לעתים עד כדי חדלות פירעון של אותו ספק.

אחד הגורמים המחמירים את הבעיה הוא שלאור תנאי התשלום חולף זמן רב עד שהספק מגלה שיש קושי לאותו לקוח לפרוע חובותיו וכשכבר מתגלה הבעיה הספק מוצא עצמו, פעמים רבות, מול שוקת שבורה בדמות הליכי פשיטת רגל או פירוק, נושים מובטחים או הברחת נכסים.

בעולם שבו הליכי הוצאה לפועל הופכים, חדשות לבקרים, לגונג'ל פרוע בו כל הקודם זוכה, הספק, שנודע לו כה מאוחר כי קיימת בעיה בגבייה מאותו לקוח, עלול למצוא עצמו בעמדת פיגור לעומת נושים אחרים.

   המשך קריאה
  10782 צפיות
10782 צפיות

דירות נופש, מס שבח, מס רכישה ומה שביניהם

דירות נופש, מס שבח, מס רכישה ומה שביניהם

אתחיל דווקא מהסוף, דירת נופש אינה דירת מגורים. דירת נופש אינה מהווה דירת מגורים מזכה לעניין מס שבח ומי שמוכר דירת נופש יחוב במס שבח מקרקעין מלא. הרוכש דירת נופש רוכש אינו רוכש דירת מגורים לעניין מס רכישה אלא זכות אחרת. כמובן שגם לעניין זה שני פנים והצד האחר הוא שמי שבבעלותו דירת נופש אינו נחשב כבעל דירה נוספת לעניין מס שבח ולעניין מס רכישה.

מה שנראה על פניו טריוויאלי ומובן מאליו ממש אינו כך.

פסקי דין שיצאו בתחילת השנה שעברה לעניין דירות נופש ומיסוי מכירתן ורכישתן כמו גם מקרים שהגיעו לטיפול משרדנו, הביאו אותנו לחשוב שכדאי לשפוך מעט אור על סוגיה זו. בנוסף, העלאתם התכופה של שיעורי המסים ברכישת ומכירת דירות מגורים וחוסר הוודאות מבחינה מס באשר לדירות מגורים ועצם החזקתן הופך את דירות המגורים לאפיק השקעה שכדאי להקדיש לו מחשבה במיוחד כאשר בעלות בדירת נופש (כמו כל זכות אחרת במקרקעין) אינה הופכת את בעליה למרובה דירות והמס ברכישתה הוא 6% על כל הסכום לעומת 8% ו-10% ברכישת דירת מגורים נוספת.

ישנם כמה היבטים בדירות נופש הדורשים התייחסות משפטית ובהם: דמי האחזקה השנתיים, השימוש בדירות נופש קרי, דירות נופש המשמשות למגורים על אף ייעודן להיות דירות נופש כמו בפרשת אי התכלת בהרצליה ובמיסוי דירות נופש ברכישתן ובמכירתן.

רשימה קצרה זו תתמקד במיסוי דירות הנופש במכירתן וברכישתן .

   המשך קריאה
  8917 צפיות
8917 צפיות

גילוי מרצון - הוראת שעה 2014 תזכורת

גילוי מרצון-הוראת שעה 2014

כחלק מעידוד נישומים, עוסקים שכירים ונושאי משרות שלא דיווחו על כל הכנסותיהם כחוק, רשות המסים פרסמה הוראת שעה חדשנית בתאריך 7.9.2014 הכוללת  נוהל זמני חדש בנושא גילוי מרצון.

במסגרת הנוהל הנישום יכול לחשוף את נכסיו והכנסותיו הנגזרים מהפעילות שלו ולשלם את המס שיקבע בהתאם לדיווח וכל זאת בתנאי שהגילוי נעשה בתום לב מבלי שינקטו הליכים פליליים נגדו.

עד כה הוגשו יותר מ 5700 בקשות שחשפו הון לא מדווח בשיעור של 20 מליארד ש"ח (!!!) והמספר הולך וגדל.

נוהל חדש זה כולל שני מסלולים לגילוי מרצון:

1-      מסלול מקוצר – גילוי על הון של עד 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת ממנו עד 500 אלף ₪. במסלול זה אפשר להגיש בקשה ועם אישורה יונפק לפונה שובר תשלום.

2-      מסלול אנונימי-  הפונה יגיש את הבקשה  בהתחלה ללא שמות ופרטים מזהים על מנת לברר את חבות המס  ובהמשך לאחר 90 ימים  ימסור הנישום את פרטיו להמשך הטיפול. הבקשה תכלול את כל מקורות ההכנסה של הנישום ושנות המס הרלבנטיות לרבות הנכסים והתחייבויות שנובעים ממקורות אלה.

   המשך קריאה
  1417 צפיות
1417 צפיות

החובות החלות בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת מידע בתהליך גיוס כוח אדם למקומות עבודה

החובות החלות בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת מידע בתהליך גיוס כוח אדם למקומות עבודה

תהליך גיוס כוח אדם באירגונים כרוך באיסוף ובעיבוד של מידע פרטי אישי ורגיש אודות מועמדים לעבודה. במידע שנאסף במהלך תהליך הגיוס ניתן למצוא נתונים כגון השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון תעסוקתי, תאריכי לידה, השתייכות לארגונים, חוות דעת פסיכולוגיות, תחקירים ביטחוניים, ולעיתים גם חוות דעת רפואיות, וכן פרטי קשר כגון מס' טלפון סלולארי, כתובת דואר אלקטרוני, מצב אישי ומשפחתי, תמונות פספורט ועוד. כל אלה מהווים מידע פרטי ורגיש, אשר חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – "החוק") ותקנותיו לרבות הוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2007 (להלן – "התקנות"), חלים עליו.  

חשיפה למידע אישי של מועמדים/ות במסגרת תהליכי גיוס כוח אדם למי שלא מורשה לכך, העברת המידע לחברות חיצוניות (כגון חברות השמה וגיוס כ"א, מכוני איבחון המכונים לעיתים כמרכזי הערכה, חברות מיחשוב ותוכנה, ספקתיות תשתית וכיוצ"ב), שימוש במידע של מועמדים/ות שלא למטרה שלשמה נאסף (גיוס למשרה מסוימת או איבחון התאמה לתפקיד מסוים), שמירת מידע שלא לצורך, עיבוד ממוחשב של המידע שנאסף ממועמדים/ות בתהליך הגיוס, הזנת המידע, שמירתו, ניתוחו והפקתו באמצעות מערכות מידע ממוחשבות (כגון מערכות ERP) שלא לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות, חושפת את המעסיק להליכי אכיפה אזרחיים, להליכים מינהלתיים ולחיוב בתשלום קנסות ואף בפיצוי ללא הוכחת נזק, וכן פוגמת בתדמית ואמינות האירגון בעיני מועמדים/ות, ספקים, ורגולטורים ממשלתיים ופוגמת באינטרסים העסקיים של הארגון.  

להלן נביא המלצות שיסייעו למנהלי/ות משאבי אנוש, חברות השמה וספקי תוכנה ותשתית מיחשוב העוסקים/ות בתהליך גיוס עובדים בין באופן ישיר ובין כחברות חיצוניות המספקות במיקור חוץ (outsourcing) שרותים לתהליכי גיוס כוח אדם ליישם את החובות המוטלות עליהם/ן מכוח החוק והתקנות:

   המשך קריאה
  728 צפיות
728 צפיות

רכישת נכס מקרקעין בברלין גרמניה

מרשם המקרקעין

כל נכסי המקרקעין בגרמניה רשומים במרשם המקרקעין. מרשם המקרקעין מנוהל בגרמניה על ידי בית המשפט המקומי ולא קיים גוף כדוגמת מינהל מקרקעי ישראל. מרשם המקרקעין מכיל נתונים על נכס המקרקעין כפי שיפורטו להלן:

  • מיקום מדויק של הנכס על פי מפת קדסטר.
  • גודל הנכס.
  • בעלות בנכס.
  • שעבודים הרשומים על הזכויות בנכס.

נכס בגרמניה – בין אם מדובר בדירת מגורים ובין אם מדובר במגרש ריק או במגרש שעליו בנוי מבנה – הופך להיות נכס סחיר מרגע שהנכס נרשם במרשם המקרקעין והוענק לו מספר משלו בפנקס רישום המקרקעין. לעיתים ניתן למצוא בדף אחד בפנקס רישום המקרקעין כמה מספרים של נכסים. במקרה כזה, כל מספר שמופיע בדף מייצג נכס סחיר אחד. באמצעות מפת קדסטר אליה מפנה מרשם המקרקעין, ניתן לאמת האם הנכס הנרכש על ידי קונה פלוני הוא הנכס שאכן קונה פלוני התכוון לקנות.

   המשך קריאה
  5976 צפיות
5976 צפיות

חוזה מסחרי בינלאומי בכתב או בעל פה?

 

במאמר קצר זה, נבחן מדוע חשוב לערוך חוזה בינלאומי בכתב ולא בעל פה.

התקשרות בחוזה מסחרי בינלאומי היא בין שני צדדים שמקום מושבו של כל אחד מהם נמצא במדינה אחרת. בשל השוני במקום מושבם של הצדדים מתעוררות בעיות משפטיות הנובעות בין היתר, מכך שבכל מדינה מערכת חוקים משלה אשר אליה כפוף החוזה שערכו ביניהם הצדדים. שוני זה בין הדינים בכל מדינה הופך את ההתקשרות החוזית בין הצדדים לפחות ברורה וודאית. את חוסר הוודאות ניתן כמובן לפתור, בין היתר, על ידי קביעת כללים אחידים ברורים וידועים מראש אליהם יהיה כפוף החוזה.

קביעת הכללים רצוי שתיעשה בחוזה כתוב ולא בעל פה אשר נוסח על ידי עורך דין שהוכשר לעריכת חוזים בינלאומיים. חשוב להיות ער לעובדה שגם במישור הבינלאומי התחייבויות שנעשות בעל פה עשויות לחייב את הצדדים ולהוות חוזה לכל דבר ועניין.

   המשך קריאה
  5024 צפיות
5024 צפיות

סוף חוזה שכירות בעו"ד תחילה


א.    

חוזה שכירות בדיירות בלתי מוגנת הינו מסוג החוזים הנפוצים ביותר בישראל. רבים וטובים מאתנו ולא יהיה מופרז לומר, כמעט כולנו, שכרנו דירה והיינו צד להסכם שכירות.

חוזה שכירות דירה אמור על פניו להיות חוזה פשוט וקל להבנה ונוסחים לחוזה כנ"ל ניתן למצוא בחנויות סטימצקי.

פעמים רבות, צדדים להסכם שכירות, מתוך רצון לחסוך בעלויות, מעדיפים לוותר על שירותיו של עו"ד ולערוך את ההסכם ואת ההתקשרות בעצמם. לעתים, הדבר עלול להיות להם לרועץ ולעלות להם ביוקר שכן מעבר לתקופת השכירות והתשלומים, שגם לגביהם יש כאלו הנופלים במלכודות, יש פן נוסף וחשוב להסכם שכירות והוא בטוחות.

   המשך קריאה
  17211 צפיות
17211 צפיות

על חשיבותו של עורך הדין בהתקשרויות עם חברות זרות


מן המפורסמות, שחוזים יש לנסח תוך הסתייעות בשירותיו של עורך-דין. על אף זאת, חברות קטנות ובינוניות רבות כלל אינן נעזרות בעו"ד כשהן מתקשרות בחוזה עם חברות זרות. במקום זאת אותן חברות מעדיפות לערוך את החוזה בעצמן, לעיתים על בסיס דוגמא של חוזה שהצליחו להשיג בדרכים שונות ממתחרים או ממקורות אחרים. מיותר לציין, כי להתקשרות עם חברה זרה אספקטיים בינלאומיים, הדורשים התייחסות מיוחדת ולפיכך, להימנעות מקבלת ייעוץ מעו"ד הבקיא בכללים החלים על התקשרויות עם חברות זרות עשויות להיות השלכות מסוכנות מאוד על החברה.

           כיצד באה לידי ביטוי מעורבותו של עו"ד בהליך ההתקשרות של חברה עם חברה זרה? בין היתר, עו"ד יעסוק בזיהוי הבעיות שעשויות להתעורר בין הצדדים במהלך המשא ומתן ובמהלך ביצוע החוזה, ויציע פתרונות שיהוו פשרה סבירה בין הצרכים העסקיים של החברה אותה עו"ד מייצג מצד אחד לבין דרישות החוק מצד שני. לצורך מציאת פתרונות חוזיים התואמים את הצרכים של החברה, חשוב שעו"ד יהיה מעורב כבר בשלבים הראשוניים של המשא ומתן, זאת על מנת שיוכל להעריך מה הן היתרונות והחסרונות של החברה ולהבין מהחברה אילו נושאים חשובים לה במשא ומתן. 

 

   המשך קריאה
  7947 צפיות
7947 צפיות

מס רכישה 2013, תושבי חוץ


השינויים האחרונים המוצעים לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), יצרו, בין היתר, העדפה של יחידים (שאינם תאגיד) רוכשי דירות שהינם תושבי ישראל על פני רוכשי דירות שהינם תושבי חוץ וזאת ביחס לשיעורי מס הרכישה שעליהם לשלם ברכישת דירה בישראל. השינויים בחוק מיסוי מקרקעין ביחס לרכישת דירת מגורים הינם בתוקף החל מיום 1.8.2013

 

   המשך קריאה
  38911 צפיות
38911 צפיות

עסקאות בשיווק ישיר (Direct Marketing)

במאמר זה נסקור את הכללים המיוחדים החלים על עסקאות בשיווק ישיר ונציע לצרכן כלים שיאפשרו לו להתמודד עם חברות שמוכרות מוצרים או שירותים באמצעות הטלפון, באמצעות פרסום קטלוגים או באמצעות האינטרנט.

עסקה רגילה מול עסקה בשיווק ישיר

עסקה בשיווק ישיר שונה מעסקה רגילה. בעסקה רגילה נפגשים צרכן ועוסק בבית העסק והצרכן יכול לראות, להתרשם ולקבל מידע נוסף על השירות ועל מחיר המוצר טרם רכישתו.

לעומת זאת, בעסקה בשיווק ישיר נעשית העסקה מרחוק, ללא קשר ישיר עם העוסק או עם בית העסק והמוצר או השירות והצרכן לא מקבל את מירב האינפורמציה.

מאחר וקיים אינטרס ציבורי לקונים ולעסקים לאפשר ביצוע עסקאות מרחוק, היתווספו לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 הוראות שנועדו להגן על הצרכן בעסקת מכר מרחוק.

   המשך קריאה
  13734 צפיות
13734 צפיות

חובת רישום מאגר מידע

החובה לרישום מאגר מידע

בימים אלה מקדמים הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע ומחלקת חקיקה של משרד המשפטים תיקון לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בנושא סמכויות אכיפה שנועד להגביר את יכולות הפיקוח והאכיפה של רשם מאגרי המידע במקרים של הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות הנוגעות לפרטיות במאגרי מידע.

התיקון יקנה לרשם מאגרי מידע סמכות להטלת קנסות מינהליים בשל אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות, שיכולים להגיע עד לסכום של 3.2 מליון ש"ח (!!!). במאמר זה נסביר בקצרה על מי חלה החובה להגיש בקשה לרישום מאגר מידע, ואלו חובות חלות על מי שמחזיק בידיו מאגר מידע רשום.

לסיום נביא בפניכם המלצות שעל פיהן כל בעל מאגר מידע צריך לפעול כדי להבטיח את עצמו מפני הטלת חיובים בקנסות מינהליים בגין אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות.

פרטיות, השימוש במידע אישי ומאגרי מידע

פרטיות הוכרה בישראל כזכות יסוד בסעיף 7(4) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ולפיו "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". פרק ב' של חוק הגנת הפרטיות יוצר את המשטר הרגולטורי שחל על השימוש במידע אישי בישראל והנאגר במאגר מידע. החוק קובע את החובה לרשום סוגים מסוימים של מאגרי מידע אצל רשם מאגרי המידע.

מהו מאגר מידע?

"מאגר מידע" מוגדר בחוק כאוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב. להגדרה זו נקבעו שני חריגים בחוק. האחד, אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; השני, אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף; המשמעות היא שאוסף נתוני מידע שנופל בגדר אחד מהחריגים הנ"ל, אינו מטיל על בעל המאגר את החובה לרישום מאגר מידע.

מתי קמה החובה לרשום מאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע?

מספר אלמנטים מקימים את החובה לרשום מאגר מידע והם: מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר (מעל 10,000 אנשים); סוג המידע שנמצא במאגר (כאשר במידע מצוי מידע רגיש, כמשמעות המונח בסעיף 7 לחוק) ; מקור המידע (כאשר המידע לא נמסר על ידי, מטעמם או בהסכמתם של האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר); הבעלים של המאגר (כאשר המאגר הוא של גוף ציבורי); המטרה שלשמה נאסף המידע (כאשר המאגר משמש לדיוור ישיר).

   המשך קריאה
  17044 צפיות
17044 צפיות

מס שבח לתושבי חוץ במכירת דירת מגורים מזכה לאור הרפורמה בחוק מיסוי מקרקעין

מס שבח לתושבי חוץ במכירת דירת מגורים מזכה לאור הרפורמה בחוק מיסוי מקרקעין

    

     בחיבורי הקודם סקרתי את השינויים העיקריים האחרונים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), באשר למס הרכישה שיחול על תושבי חוץ.

שינוי ניכר ורחב חל ביחס לעילות הפטור מתשלום מס שבח במכירת דירת מגורים מזכה. חלק מהשינויים חלים באופן שווה על תושבי ישראל ותושבי חוץ, מצד אחד (כמו גם ברכישת דירה), אך מצד שני חלקם גם יוצרים העדפה של יחידים מוכרי דירה בישראל על פני תושבי חוץ. השינויים בחוק מיסוי מקרקעין ביחס למכירת דירת מגורים מזכה נכנסו לתוקף ביום 1.1.2014.

מטרתו של חיבור קצר זה הינה להבהיר בקצרה את השינויים העיקריים שחלו במיסוי מקרקעין במכירת דירת מגורים בישראל באשר לתושבי חוץ.

 

   המשך קריאה
  35059 צפיות
35059 צפיות

הקמת חברה

יזם? יש לך רעיון? זה הזמן להתאגד ולהקים חברה

מידי שבוע אנו קוראים בעיתונים הכלכליים על חברה שנמכרה ושמייסדיה עשו אקזיט גדול, או על חברה שגייסה כספים ממשקיעים לצורך הרחבת פעילותה העסקית בחו"ל.

אז מאיפה הכל מתחיל?  יש לך רעיון למוצר שיכול לתת ערך ללקוח. פיתחת טכנולוגיה וכדי להגן עליה מפני מתחרים גם רשמת עליה פטנט. כתבת תוכנית עסקית.

מה הצעד הבא? צריך למצוא מימון ולגייס כספים ממשקיעים. צריך להתקשר עם ספקים. צריך להעסיק עובדים. צריך לשכור יועצים. צריך לשכור משרד. צריך לפתוח חשבון בנק לפעילות השוטפת. צריך להתקשר בחוזים עם לקוחות ועוד ועוד.  

איך לעשות זאת נכון? כדי שלא נמצא עצמנו קשורים באופן אישי מול סבך של חוזים אין סופי וגם משיקולים אחרים עליהם אפרט בהמשך, נקים חברה באמצעותה ננהל את כל הפעילות העסקית של המיזם.

אז מה היא בעצם חברה?   

חברה היא תאגיד. תאגיד הוא יצירה של הדין. ייחודו בכך שהדין, הפך אותו למכשיר לזכויות ולחובות הנפרדים מאלו של בעלי התאגיד. תאגיד עשוי להיות חברה, שותפות, אגודה שיתופית או עמותה.

חברה היא התאגיד הנפוץ והמוכר בחיי המסחר בעולם לניהול פעילות עסקית. יוצר החברה נקרא יזם. המסמך המכונן של החברה מכונה תקנון בו מוסדרים יחסיהם של בעלי המניות. ארבעת הפרמטרים אשר חייבים להיות כלולים בתקנון הם שם החברה, מטרות החברה, פרטים בדבר הון המניות הרשום ופרטים בדבר הגבלת האחריות (ראה סעיף 18 לחוק החברות, התשנ"ט-1999).

 

   המשך קריאה
  8862 צפיות
8862 צפיות

נוהל גילוי מרצון חדש של רשות המיסים והוראת שעה על בקשות לגילוי מרצון

נוהל גילוי מרצון חדש של רשות המיסים והוראת שעה על בקשות לגילוי מרצון 

בהמשך למדיניות הממשלה למלחמה בהון השחור והגדלת גביית המס, פרסמה רשות המסים בתאריך 7.9.2014 את הנוהל החדש לגילוי מרצון, שמטרתו לעודד ולאפשר לנישומים לדווח על הכנסותיהם ללא היבטים פליליים.

הנוהל מתחיל מיום הפרסום ומסתיים ביום 31.12.2016.

במקביל לנוהל החדש פרסמה רשות המסים הוראת שעה על בקשות לגילוי מרצון עם שני מסלולים לגילוי מרצון שאינם כלולים בנוהל.

1. אפשרות להגשת בקשה אנונימית.

2. מסלול מקוצר.

I. אפשרות להגשת בקשה אנונימית:

רשות המסים מאפשרת להגיש בקשות אנונימיות במסגרת הנוהל, לתקופה של שנה שתסתיים ביום 6.09.2015.

במסלול זה, ניתן יהיה להגיש בקשה אנונימית ללא ציון פרטי הנישום. הבקשה תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים. על הבקשה המוגשת לכלול את כל המידע הרלוונטי לגילוי, לרבות – לאילו שנות מס מתייחס הגילוי, מקור ההון, מקור ההכנסה, פירוט סכום ההכנסה וחישוב אומדן המס. לבקשה יצורפו המסמכים ואסמכתאות לאימות הנתונים.

בשלב זה, תופנה הבקשה לגורם האזרחי המטפל, אשר בתוך 90 יום מקבלתה יבחן את חבות המס הנובעת מהבקשה.

בתום 90 בימים על מגיש הפניה האנונימית למסור את פרטיו להמשך הטיפול באופן גלוי. בחר המבקש שלא לחשוף את פרטיו, תידחה הבקשה.

II. מסלול מקוצר:

במסלול זה תוגש הבקשה לגילוי לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בצירוף דוחות מתקנים לשנות הגילוי.

במידה וסך ההון הכלול בבקשה אינו עולה על סך של 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת במס אינה עולה על 0.5 מיליון ₪, ובלבד שהבקשה עומדת בתנאי נוהל החדש לגילוי מרצון, תאושר הבקשה ותועבר לגורם האזרחי הרלוונטי להנפקת שובר התשלום. עם תשלום השובר תוך 15 יום יסתיים הטיפול בפנייה ללא הליכים פליליים.

   המשך קריאה
  6498 צפיות
6498 צפיות

פרטיות, מידע אישי ומיחשוב ענן

פרטיות, הגנה על מידע אישי ומיחשוב ענן

ללא ספק הטרנד הנוכחי הוא מיחשוב ענן. מדובר בשירותי מיחשוב הניתנים למשתמש (יחיד, חברה, ארגון ציבורי גדול וכו'), באמצעות מחשב מרוחק אליו מתחבר המשתמש דרך רשת האינטרנט או באמצעות קו תקשורת ייעודי[1]. השימוש במיחשוב ענן מאפשר למשתמש לאחסן נתונים בשרתים ובמרכזי מיחשוב (דאטה סנטרים), הממוקמים מחוץ לגבולות הפיזיים של הארגון ולעיתים קרובות במרכזי מיחשוב המצויים בחו"ל אשר הגישה אליהם מרחוק. כתוצאה מכך מתייתר הצורך ברכישה וניהול שרתים, תוכנות מחשב ותשתיות מיחשוב יקרות ובמקום זאת שוכר אותם המשתמש כשירות מספק שירותי ענן בהתאם לצרכיו וליכולתו הפיננסית.

לצד התועלות טמונים בשימוש בשירותי ענן גם סיכונים. אחד מהסיכונים הוא פגיעה בפרטיות. ספק השירות נותן את שירותי הענן באמצעות מרכזי מחשבים שלו. פגיעה בפרטיות אפשרית, בין היתר, כאשר המשתמש חושף מידע פרטי לספק שירותי הענן לצורך  גיבוישל קבצים באחדהאמצעים לאחסון נתוניםבענן המחשוב של הספק. המידע עלול להיחשף לאנשים לא מורשים למידע וזאת כתוצאה מליקויים באבטחת המידע של הספק, מגישה למידע שמועבר מהדאטה סנטר של הספק לעמדת הקצה של המשתמש באינטרנט ועוד.

קיים סיכון מוגבר לפגיעה בפרטיות בו שוכר המשתמש את שירותיו של ספק שירותי ענן אשר מרכזי המחשבים שלו נמצאים באחת ממדינות אירופה החברות באיחוד האירופאי (כגון: גרמניה, אירלנד, צרפת, איטליה וכיוצ"ב). מרגע שבו נחשף הספק באירופה למידע הפרטי, חלה על המשתמש החובה לציית לסט כללים נוקשים שמקורם בדירקטיבה האירופאית שמטרתה להגן על מידע אישי של אנשים פרטיים וזאת גם אם המידע הפרטי שייך לאנשים או ארגונים שמקום מושבם מצוי מחוץ לגבולות מדינות האיחוד האירופאי (כגון: ישראל, ארה"ב וכו').

במאמר מוסגר יצוין, כי דירקטיבה היא סוג של דבר חקיקה שנעשה בו שימוש באיחוד האירופי כדי ליצור אחידות בין חוקי הפרטיות של המדינות החברות באיחוד האירופאי וכדי לדאוג לזרימה חופשית של מידע בין המדינות החברות. הדירקטיבה מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט המקומית של כל מדינה ומדינה החברה באיחוד האירופי והיא מחייבת את המדינות החברות, חברות ויחידים לציית לדירקטיבה, ולאכוף את הוראותיה.

מאותו שלב בו נעשה שימוש בספק שירותי ענן חיצוני לו מרכז מיחשוב באירופה, כפוף המשתמש לדיני הגנת המידע האירופאים והוא חשוף לתביעות בבתי המשפט מצד אנשים פרטיים, חברות ולסנקציות מינהלתיות מצד רשות האכיפה המקומית. המשתמש, גם אם אין הוא מודע לכך או מעוניין בכך, מקבל על עצמו את האחריות ליישם על עצמו ועל ספק שירותי הענן את חוקי הגנת המידע על פי הדין האירופאי.

כיצד על המשתמש לנהוג ומה עליו לדרוש מספק שירותי הענן?

   המשך קריאה
  4316 צפיות
4316 צפיות

שירותים מקוונים ברשם הירושה

שירותים מקוונים ברשם הירושה

   בעת האחרונה עבר משרד הרשם לענייני ירושה שינוי טכנולוגי ניכר וניתן כיום להגיש בקשה מקוונת להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה בכפוף לתנאים שיפורטו להלן. לאחר שנבדק טיב ההליך ע"י משרדנו בהחלט ניתן לומר שהמדובר בדרך פעולה מהירה יותר להוצאת הצו המבוקש.

   המשך קריאה
  5666 צפיות
5666 צפיות

שנתיים לתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין

שנתיים לתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין

  

נכון למועד פרסום מאמר זה חלפו כשנתיים מאז כניסתו לתוקף של שלב 2 (ביטול הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה שאינה דירת מגורים יחידה) לתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק" ו-"תיקון 76" בהתאמה), אשר היווה רפורמה בתחום מיסוי מקרקעין. במאמר זה נבקש להביא בקצרה מספר נקודות במיסוי מקרקעין הן ביחס לשינויים שחלו מאז כניסת תיקון 76 לתוקף והן ביחס לתיקון עצמו.

ביטול המס על שבח אינפלציוני

נתחיל בבשורות טובות, התיקון האחרון לחוק - נכון למועד פרסום מאמר זה - הינו תיקון 82 שקבע מס שבח בשיעור 0% על שבח אינפלציוני שנצבר עדלביטול ההוראה בשנת 1994 לגבי דירות ישנות שנרכשו לפני  ביטול ההוראה הנ"ל . התיקון הינו תיקון מיטיב וחל רטרואקטיבית החל מיום 1.1.2014.

   המשך קריאה
  5950 צפיות
5950 צפיות