ממונה ההגנה על הפרטיות בחברה בתאריך 28, באוקטובר 2020 פירסמה הרשות להגנת הפרטיות (THE PRIVACY PROTECTION AUTHORITY) שבמשרד המשפטים מסמך עמדה להערות הציבור שנועד להבהיר את עמדת הרשות לעניין הצורך במינוי ממונה הגנה על הפרטיות בחברות וארגונים אשר פעילותם כוללת עיבוד מידע אישי. להלן נביא תמצית מהמסמך שפירסמה הרשות להגנת הפרטיות. במאמר מוסגר יצוין...
הכנסו והאזינו להסכת (פודקאסט) על תביעות בגין איחור במסירת דירה מקבלן
הכנסו והאזינו להסכת (פודקאסט) על ליקויי בניה ברכישת דירה חדשה
החל מחודש מאי מקדמת הממשלה את פתיחת הכלכלה ועסקים שנאלצו לצמצם את פעילותם עד כדי סגירה מוחלטת של פעילותם נוכח מגיפת הקורונה. אסטרטגיית היציאה לא מבטלת לגמרי את צווי החירום שהוטלו על בעלי עסקים אלא מסירה מגבלות בשלבים, ומתירה את חידוש הפעילות העסקית של העסקים, בכפוף להגבלות, כללים ולהנחיות אשר מחובתם של מעסיקים ובעלי עסקים למלא. להלן יובאו הכללים וה...
Password Required - Zoom Zoom is the leader in modern enterprise video communications, with an easy, reliable cloud platform for video and audio conferencing, chat, and webinars across mobile, desktop, and room systems. Zoom Rooms is the original software-based conference room solution used around the world in board, conference, huddle, and trainin...
תמצית וובינר עסקים בשגרת הקורונה:התנהלות מול הבנקים, מימון העסק, ניהול תזרים וביטול/הקפאת חוזיםבתאריך 28 באפריל 2020 ערך משרדנו וובינר (zoom) שעסק בבעיות כלכליות וקשיי מימון איתם מתמודדים עסקים אשר חידשו פעילותם לאחר המגבלות שהוטלו עקב מגיפת הקורונה. בוובינר בחרנו להתמקד בהתנהלות השוטפת מול הבנקים, הפתרונות הפיננסים שהבנק מציע לעסקים שזקוקים למימון...
מסמך הבעת רצון הוא כלי משפטי המהווה חלק מרפורמה מקיפה ויסודית בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"), כמו גם יפוי כח מתמשך בו עסק חיבורי הקודם. במסגרת רפורמה זו שהחלה ב- 2016, נעשה שינוי רחב באשר לאפוטרופסות "הקלאסית" בפיקוחו של בית המשפט. הדבר נעשה תוך יצירת כלים משפטיים חדשים[1] דרך חוק הכשרות המשפטית אשר...
כתיבת רשימה זו נעשית בעיצומה של מגפה עולמית מתפרצת לכל עבר המחייבת אותנו להתכנס בתוך עצמנו, להסתגר ולהתרחק גם מהיקרים לנו מכל ולשבת בדל"ת אמותינו. מצב הדברים הזה טומן בחובו, באופן טבעי, מחשבות רבות גם על השליטה שיש לאדם על חייו ומשפחתו וגם על העתיד. מתוך כך, נביא כאן, על אודותיו יפוי כח מתמשך המהווה, בין היתר, כלי לתכנון ועשוי להקנות אחיזה טו...
מן הידועות שמרכיב הזמן בכל הקשור להליכי גבייה אצל ספקים מלקוחותיהם הקבועים[1] הינו מרכיב מרכזי.
הספק מספק ללקוח סחורה באשראי ולמעשה משמש כמעין בנק של הלקוח המעניק לו קו אשראי לצרכי רכישת כלים, חומרים, ציוד הדרושים לאותו לקוח לצרכי ביצוע עבודתו ו/או הפעלת עסקו.
בתנאי שוק רצויים מדי תחילת חודש משלם הלקוח לספק עבור הרכישות בחודש הקודם, במקרה כזה, ככל שיש קושי ללקוח לפרוע חובו, אותו קושי ייחשף אחרי חודש לכל המאוחר.
גם כאן, כמובן, מדובר בבעיה עבור אותו ספק – שחומרתה תלויה כמובן בהיקפי האשראי והאובליגו, אך הקושי בגבייה מאותו לקוח נחשף לאחר חודש לכל היותר[2].
אין ספק שבתנאי תשלום הנהוגים בשוק כיום – תנאי תשלום של שוטף + 60-120 ימים הבעיה חמורה פי כמה ועלולה לגרום לנזק קשה וחמור לעתים עד כדי חדלות פירעון של אותו ספק.
אחד הגורמים המחמירים את הבעיה הוא שלאור תנאי התשלום חולף זמן רב עד שהספק מגלה שיש קושי לאותו לקוח לפרוע חובותיו וכשכבר מתגלה הבעיה הספק מוצא עצמו, פעמים רבות, מול שוקת שבורה בדמות הליכי פשיטת רגל או פירוק, נושים מובטחים או הברחת נכסים.
בעולם שבו הליכי הוצאה לפועל הופכים, חדשות לבקרים, לגונג'ל פרוע בו כל הקודם זוכה, הספק, שנודע לו כה מאוחר כי קיימת בעיה בגבייה מאותו לקוח, עלול למצוא עצמו בעמדת פיגור לעומת נושים אחרים.
הזמן בראי הליכי הגבייה
מן הידועות שמרכיב הזמן בכל הקשור להליכי גבייה אצל ספקים מלקוחותיהם הקבועים [1] הינו מרכיב מרכזי. הספק מספק ללקוח סחורה באשראי ולמעשה משמש כמעין בנק שלהלקוח המעניק לו קו אשראי לצרכי רכישת כלים, חומרים, ציוד הדרושים לאותו לקוח לצרכי ביצוע עבודתו ו/או הפעלת עסקו.
בתנאי שוק רצויים מדי תחילת חודש משלם הלקוח לספק עבור הרכישות בחודש הקודם, במקרה כזה, ככל שיש קושי ללקוח לפרוע חובו, אותו קושי ייחשף אחרי חודש לכל המאוחר. גם כאן, כמובן, מדובר בבעיה עבור אותו ספק – שחומרתה תלויה כמובן בהיקפי האשראי והאובליגו, אך הקושי בגבייה מאותו לקוח נחשף לאחר חודש לכל היותר [2].
אין ספק שבתנאי תשלום הנהוגים בשוק כיום – תנאי תשלום של שוטף + 60-120 ימים הבעיה חמורה פי כמה ועלולה לגרום לנזק קשה וחמור לעתים עד כדי חדלות פירעון של אותו ספק.
אחד הגורמים המחמירים את הבעיה הוא שלאור תנאי התשלום חולף זמן רב עד שהספק מגלה שיש קושי לאותו לקוח לפרוע חובותיו וכשכבר מתגלה הבעיה הספק מוצא עצמו, פעמים רבות, מול שוקת שבורה בדמות הליכי פשיטת רגל או פירוק, נושים מובטחים או הברחת נכסים.
בעולם שבו הליכי הוצאה לפועל הופכים, חדשות לבקרים, לגונג'ל פרוע בו כל הקודם זוכה, הספק, שנודע לו כה מאוחר כי קיימת בעיה בגבייה מאותו לקוח, עלול למצוא עצמו בעמדת פיגור לעומת נושים אחרים.
החובות החלות בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת מידע בתהליך גיוס כוח אדם למקומות עבודה
תהליך גיוס כוח אדם באירגונים כרוך באיסוף ובעיבוד של מידע פרטי אישי ורגיש אודות מועמדים לעבודה. במידע שנאסף במהלך תהליך הגיוס ניתן למצוא נתונים כגון השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון תעסוקתי, תאריכי לידה, השתייכות לארגונים, חוות דעת פסיכולוגיות, תחקירים ביטחוניים, ולעיתים גם חוות דעת רפואיות, וכן פרטי קשר כגון מס' טלפון סלולארי, כתובת דואר אלקטרוני, מצב אישי ומשפחתי, תמונות פספורט ועוד. כל אלה מהווים מידע פרטי ורגיש, אשר חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – "החוק") ותקנותיו לרבות הוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2007 (להלן – "התקנות"), חלים עליו.
חשיפה למידע אישי של מועמדים/ות במסגרת תהליכי גיוס כוח אדם למי שלא מורשה לכך, העברת המידע לחברות חיצוניות (כגון חברות השמה וגיוס כ"א, מכוני איבחון המכונים לעיתים כמרכזי הערכה, חברות מיחשוב ותוכנה, ספקתיות תשתית וכיוצ"ב), שימוש במידע של מועמדים/ות שלא למטרה שלשמה נאסף (גיוס למשרה מסוימת או איבחון התאמה לתפקיד מסוים), שמירת מידע שלא לצורך, עיבוד ממוחשב של המידע שנאסף ממועמדים/ות בתהליך הגיוס, הזנת המידע, שמירתו, ניתוחו והפקתו באמצעות מערכות מידע ממוחשבות (כגון מערכות ERP) שלא לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות, חושפת את המעסיק להליכי אכיפה אזרחיים, להליכים מינהלתיים ולחיוב בתשלום קנסות ואף בפיצוי ללא הוכחת נזק, וכן פוגמת בתדמית ואמינות האירגון בעיני מועמדים/ות, ספקים, ורגולטורים ממשלתיים ופוגמת באינטרסים העסקיים של הארגון.
להלן נביא המלצות שיסייעו למנהלי/ות משאבי אנוש, חברות השמה וספקי תוכנה ותשתית מיחשוב העוסקים/ות בתהליך גיוס עובדים בין באופן ישיר ובין כחברות חיצוניות המספקות במיקור חוץ (outsourcing) שרותים לתהליכי גיוס כוח אדם ליישם את החובות המוטלות עליהם/ן מכוח החוק והתקנות:
דירות נופש, מס שבח, מס רכישה ומה שביניהם
אתחיל דווקא מהסוף, דירת נופש אינה דירת מגורים. דירת נופש אינה מהווה דירת מגורים מזכה לעניין מס שבח ומי שמוכר דירת נופש יחוב במס שבח מקרקעין מלא. הרוכש דירת נופש רוכש אינו רוכש דירת מגורים לעניין מס רכישה אלא זכות אחרת. כמובן שגם לעניין זה שני פנים והצד האחר הוא שמי שבבעלותו דירת נופש אינו נחשב כבעל דירה נוספת לעניין מס שבח ולעניין מס רכישה.
מה שנראה על פניו טריוויאלי ומובן מאליו ממש אינו כך.
פסקי דין שיצאו בתחילת השנה שעברה לעניין דירות נופש ומיסוי מכירתן ורכישתן כמו גם מקרים שהגיעו לטיפול משרדנו, הביאו אותנו לחשוב שכדאי לשפוך מעט אור על סוגיה זו. בנוסף, העלאתם התכופה של שיעורי המסים ברכישת ומכירת דירות מגורים וחוסר הוודאות מבחינה מס באשר לדירות מגורים ועצם החזקתן הופך את דירות המגורים לאפיק השקעה שכדאי להקדיש לו מחשבה במיוחד כאשר בעלות בדירת נופש (כמו כל זכות אחרת במקרקעין) אינה הופכת את בעליה למרובה דירות והמס ברכישתה הוא 6% על כל הסכום לעומת 8% ו-10% ברכישת דירת מגורים נוספת.
ישנם כמה היבטים בדירות נופש הדורשים התייחסות משפטית ובהם: דמי האחזקה השנתיים, השימוש בדירות נופש קרי, דירות נופש המשמשות למגורים על אף ייעודן להיות דירות נופש כמו בפרשת אי התכלת בהרצליה ובמיסוי דירות נופש ברכישתן ובמכירתן.
רשימה קצרה זו תתמקד במיסוי דירות הנופש במכירתן וברכישתן .
גילוי מרצון-הוראת שעה 2014
כחלק מעידוד נישומים, עוסקים שכירים ונושאי משרות שלא דיווחו על כל הכנסותיהם כחוק, רשות המסים פרסמה הוראת שעה חדשנית בתאריך 7.9.2014 הכוללת נוהל זמני חדש בנושא גילוי מרצון.
במסגרת הנוהל הנישום יכול לחשוף את נכסיו והכנסותיו הנגזרים מהפעילות שלו ולשלם את המס שיקבע בהתאם לדיווח וכל זאת בתנאי שהגילוי נעשה בתום לב מבלי שינקטו הליכים פליליים נגדו.
עד כה הוגשו יותר מ 5700 בקשות שחשפו הון לא מדווח בשיעור של 20 מליארד ש"ח (!!!) והמספר הולך וגדל.
נוהל חדש זה כולל שני מסלולים לגילוי מרצון:
1- מסלול מקוצר – גילוי על הון של עד 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת ממנו עד 500 אלף ₪. במסלול זה אפשר להגיש בקשה ועם אישורה יונפק לפונה שובר תשלום.
2- מסלול אנונימי- הפונה יגיש את הבקשה בהתחלה ללא שמות ופרטים מזהים על מנת לברר את חבות המס ובהמשך לאחר 90 ימים ימסור הנישום את פרטיו להמשך הטיפול. הבקשה תכלול את כל מקורות ההכנסה של הנישום ושנות המס הרלבנטיות לרבות הנכסים והתחייבויות שנובעים ממקורות אלה.
לקוחות ועמיתים יקרים,
כידוע לכם למרות תקופה לא פשוטה זו למרות הנסיבות הקיימות, חשוב לנו לעדכן שאנו במשרדנו ממשיכים להעניק שירותים משפטיים.
משרדנו ערוך לתת שירות מקוון מהבית במידה וידרש ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.
אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה ועניין ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.
אנו מאחלים לכם בריאות ומקווים לחזרה מהירה לשגרה.
מרשם המקרקעין
כל נכסי המקרקעין בגרמניה רשומים במרשם המקרקעין. מרשם המקרקעין מנוהל בגרמניה על ידי בית המשפט המקומי ולא קיים גוף כדוגמת מינהל מקרקעי ישראל. מרשם המקרקעין מכיל נתונים על נכס המקרקעין כפי שיפורטו להלן:
נכס בגרמניה – בין אם מדובר בדירת מגורים ובין אם מדובר במגרש ריק או במגרש שעליו בנוי מבנה – הופך להיות נכס סחיר מרגע שהנכס נרשם במרשם המקרקעין והוענק לו מספר משלו בפנקס רישום המקרקעין. לעיתים ניתן למצוא בדף אחד בפנקס רישום המקרקעין כמה מספרים של נכסים. במקרה כזה, כל מספר שמופיע בדף מייצג נכס סחיר אחד. באמצעות מפת קדסטר אליה מפנה מרשם המקרקעין, ניתן לאמת האם הנכס הנרכש על ידי קונה פלוני הוא הנכס שאכן קונה פלוני התכוון לקנות.
במאמר קצר זה, נבחן מדוע חשוב לערוך חוזה בינלאומי בכתב ולא בעל פה.
התקשרות בחוזה מסחרי בינלאומי היא בין שני צדדים שמקום מושבו של כל אחד מהם נמצא במדינה אחרת. בשל השוני במקום מושבם של הצדדים מתעוררות בעיות משפטיות הנובעות בין היתר, מכך שבכל מדינה מערכת חוקים משלה אשר אליה כפוף החוזה שערכו ביניהם הצדדים. שוני זה בין הדינים בכל מדינה הופך את ההתקשרות החוזית בין הצדדים לפחות ברורה וודאית. את חוסר הוודאות ניתן כמובן לפתור, בין היתר, על ידי קביעת כללים אחידים ברורים וידועים מראש אליהם יהיה כפוף החוזה.
קביעת הכללים רצוי שתיעשה בחוזה כתוב ולא בעל פה אשר נוסח על ידי עורך דין שהוכשר לעריכת חוזים בינלאומיים. חשוב להיות ער לעובדה שגם במישור הבינלאומי התחייבויות שנעשות בעל פה עשויות לחייב את הצדדים ולהוות חוזה לכל דבר ועניין.
א.
חוזה שכירות בדיירות בלתי מוגנת הינו מסוג החוזים הנפוצים ביותר בישראל. רבים וטובים מאתנו ולא יהיה מופרז לומר, כמעט כולנו, שכרנו דירה והיינו צד להסכם שכירות.
חוזה שכירות דירה אמור על פניו להיות חוזה פשוט וקל להבנה ונוסחים לחוזה כנ"ל ניתן למצוא בחנויות סטימצקי.
פעמים רבות, צדדים להסכם שכירות, מתוך רצון לחסוך בעלויות, מעדיפים לוותר על שירותיו של עו"ד ולערוך את ההסכם ואת ההתקשרות בעצמם. לעתים, הדבר עלול להיות להם לרועץ ולעלות להם ביוקר שכן מעבר לתקופת השכירות והתשלומים, שגם לגביהם יש כאלו הנופלים במלכודות, יש פן נוסף וחשוב להסכם שכירות והוא בטוחות.
החובה לרישום מאגר מידע
בימים אלה מקדמים הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע ומחלקת חקיקה של משרד המשפטים תיקון לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בנושא סמכויות אכיפה שנועד להגביר את יכולות הפיקוח והאכיפה של רשם מאגרי המידע במקרים של הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות הנוגעות לפרטיות במאגרי מידע.
התיקון יקנה לרשם מאגרי מידע סמכות להטלת קנסות מינהליים בשל אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות, שיכולים להגיע עד לסכום של 3.2 מליון ש"ח (!!!). במאמר זה נסביר בקצרה על מי חלה החובה להגיש בקשה לרישום מאגר מידע, ואלו חובות חלות על מי שמחזיק בידיו מאגר מידע רשום.
לסיום נביא בפניכם המלצות שעל פיהן כל בעל מאגר מידע צריך לפעול כדי להבטיח את עצמו מפני הטלת חיובים בקנסות מינהליים בגין אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות.
פרטיות, השימוש במידע אישי ומאגרי מידע
פרטיות הוכרה בישראל כזכות יסוד בסעיף 7(4) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ולפיו "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". פרק ב' של חוק הגנת הפרטיות יוצר את המשטר הרגולטורי שחל על השימוש במידע אישי בישראל והנאגר במאגר מידע. החוק קובע את החובה לרשום סוגים מסוימים של מאגרי מידע אצל רשם מאגרי המידע.
מהו מאגר מידע?
"מאגר מידע" מוגדר בחוק כאוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב. להגדרה זו נקבעו שני חריגים בחוק. האחד, אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; השני, אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף; המשמעות היא שאוסף נתוני מידע שנופל בגדר אחד מהחריגים הנ"ל, אינו מטיל על בעל המאגר את החובה לרישום מאגר מידע.
מתי קמה החובה לרשום מאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע?
מספר אלמנטים מקימים את החובה לרשום מאגר מידע והם: מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר (מעל 10,000 אנשים); סוג המידע שנמצא במאגר (כאשר במידע מצוי מידע רגיש, כמשמעות המונח בסעיף 7 לחוק) ; מקור המידע (כאשר המידע לא נמסר על ידי, מטעמם או בהסכמתם של האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר); הבעלים של המאגר (כאשר המאגר הוא של גוף ציבורי); המטרה שלשמה נאסף המידע (כאשר המאגר משמש לדיוור ישיר).
מס שבח לתושבי חוץ במכירת דירת מגורים מזכה לאור הרפורמה בחוק מיסוי מקרקעין
בחיבורי הקודם סקרתי את השינויים העיקריים האחרונים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), באשר למס הרכישה שיחול על תושבי חוץ.
שינוי ניכר ורחב חל ביחס לעילות הפטור מתשלום מס שבח במכירת דירת מגורים מזכה. חלק מהשינויים חלים באופן שווה על תושבי ישראל ותושבי חוץ, מצד אחד (כמו גם ברכישת דירה), אך מצד שני חלקם גם יוצרים העדפה של יחידים מוכרי דירה בישראל על פני תושבי חוץ. השינויים בחוק מיסוי מקרקעין ביחס למכירת דירת מגורים מזכה נכנסו לתוקף ביום 1.1.2014.
מטרתו של חיבור קצר זה הינה להבהיר בקצרה את השינויים העיקריים שחלו במיסוי מקרקעין במכירת דירת מגורים בישראל באשר לתושבי חוץ.
יזם? יש לך רעיון? זה הזמן להתאגד ולהקים חברה
מידי שבוע אנו קוראים בעיתונים הכלכליים על חברה שנמכרה ושמייסדיה עשו אקזיט גדול, או על חברה שגייסה כספים ממשקיעים לצורך הרחבת פעילותה העסקית בחו"ל.
אז מאיפה הכל מתחיל? יש לך רעיון למוצר שיכול לתת ערך ללקוח. פיתחת טכנולוגיה וכדי להגן עליה מפני מתחרים גם רשמת עליה פטנט. כתבת תוכנית עסקית.
מה הצעד הבא? צריך למצוא מימון ולגייס כספים ממשקיעים. צריך להתקשר עם ספקים. צריך להעסיק עובדים. צריך לשכור יועצים. צריך לשכור משרד. צריך לפתוח חשבון בנק לפעילות השוטפת. צריך להתקשר בחוזים עם לקוחות ועוד ועוד.
איך לעשות זאת נכון? כדי שלא נמצא עצמנו קשורים באופן אישי מול סבך של חוזים אין סופי וגם משיקולים אחרים עליהם אפרט בהמשך, נקים חברה באמצעותה ננהל את כל הפעילות העסקית של המיזם.
אז מה היא בעצם חברה?
חברה היא תאגיד. תאגיד הוא יצירה של הדין. ייחודו בכך שהדין, הפך אותו למכשיר לזכויות ולחובות הנפרדים מאלו של בעלי התאגיד. תאגיד עשוי להיות חברה, שותפות, אגודה שיתופית או עמותה.
חברה היא התאגיד הנפוץ והמוכר בחיי המסחר בעולם לניהול פעילות עסקית. יוצר החברה נקרא יזם. המסמך המכונן של החברה מכונה תקנון בו מוסדרים יחסיהם של בעלי המניות. ארבעת הפרמטרים אשר חייבים להיות כלולים בתקנון הם שם החברה, מטרות החברה, פרטים בדבר הון המניות הרשום ופרטים בדבר הגבלת האחריות (ראה סעיף 18 לחוק החברות, התשנ"ט-1999).
