היטל השבחה בישובים כפריים וסעיף 21 לתוספת השלישית1.במאמר זה ננסה לסקור בקצרה את סוגית החיוב בהיטל השבחה בישובים כפריים (קיבוצים, מושבים וכיוצ"ב) ואת ההסדר המיוחד שקיים בסעיף 21 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.2.החבות בתשלום היטל השבחה קבועה בסעיף 2(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - "החוק") , הקובע כדלקמן:"חלה ...
אירוע דלף מידע – אירוע אבטחת מידע חמור בתאריך 1 בדצמבר 2020 פירסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ומערכת הסייבר הלאומי הודעה על אירוע דלף מידע מחברת הביטוח שירביט. להלן נביא את לשון ההודעה שפורסמה באתר מערך הסייבר הלאומי: "רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ומערך הסייבר הלאומי מעדכנים על אירוע דלף מידע מחברת הביטוח שירביט. אמש החלו החברה בסיוע המערך לבדוק ...
ממונה ההגנה על הפרטיות בחברה בתאריך 28, באוקטובר 2020 פירסמה הרשות להגנת הפרטיות (THE PRIVACY PROTECTION AUTHORITY) שבמשרד המשפטים מסמך עמדה להערות הציבור שנועד להבהיר את עמדת הרשות לעניין הצורך במינוי ממונה הגנה על הפרטיות בחברות וארגונים אשר פעילותם כוללת עיבוד מידע אישי. להלן נביא תמצית מהמסמך שפירסמה הרשות להגנת הפרטיות. במאמר מוסגר יצוין...
הכנסו והאזינו להסכת (פודקאסט) על תביעות בגין איחור במסירת דירה מקבלן
הכנסו והאזינו להסכת (פודקאסט) על ליקויי בניה ברכישת דירה חדשה
החל מחודש מאי מקדמת הממשלה את פתיחת הכלכלה ועסקים שנאלצו לצמצם את פעילותם עד כדי סגירה מוחלטת של פעילותם נוכח מגיפת הקורונה. אסטרטגיית היציאה לא מבטלת לגמרי את צווי החירום שהוטלו על בעלי עסקים אלא מסירה מגבלות בשלבים, ומתירה את חידוש הפעילות העסקית של העסקים, בכפוף להגבלות, כללים ולהנחיות אשר מחובתם של מעסיקים ובעלי עסקים למלא. להלן יובאו הכללים וה...
Password Required - Zoom Zoom is the leader in modern enterprise video communications, with an easy, reliable cloud platform for video and audio conferencing, chat, and webinars across mobile, desktop, and room systems. Zoom Rooms is the original software-based conference room solution used around the world in board, conference, huddle, and trainin...
תמצית וובינר עסקים בשגרת הקורונה:התנהלות מול הבנקים, מימון העסק, ניהול תזרים וביטול/הקפאת חוזיםבתאריך 28 באפריל 2020 ערך משרדנו וובינר (zoom) שעסק בבעיות כלכליות וקשיי מימון איתם מתמודדים עסקים אשר חידשו פעילותם לאחר המגבלות שהוטלו עקב מגיפת הקורונה. בוובינר בחרנו להתמקד בהתנהלות השוטפת מול הבנקים, הפתרונות הפיננסים שהבנק מציע לעסקים שזקוקים למימון...
לקוחות ועמיתים יקרים,
כידוע לכם למרות תקופה לא פשוטה זו למרות הנסיבות הקיימות, חשוב לנו לעדכן שאנו במשרדנו ממשיכים להעניק שירותים משפטיים.
משרדנו ערוך לתת שירות מקוון מהבית במידה וידרש ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.
אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה ועניין ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.
אנו מאחלים לכם בריאות ומקווים לחזרה מהירה לשגרה.
2, יוני 2019
חסימת חשבון בנק של תושב זר לא חוקית הוסרה בידי בית משפט
במסגרת המגמה העולמית לאכיפת חוקי איסור הלבנת הון, הנחה המפקח של הבנקים את הבנקים לוודא שתושבי חוץ המנהלים חשבונות בבנקים ישראלים מדווחים כנדרש לרשויות המס במדינת התושבות של הלקוח.
אולם, מסתבר שבשל היעדר מדיניות ברורה וכללים קבועים ומוסדרים של הבנקים בכל הקשור להלבנת הון בכלל וחשבונות תושבי חוץ בפרט בנושא סיכונים הנובעים מפעילות חוצת גבולות של לקוחות הבנקים חוסמים חשבונות ללקוחות שלא מצליחים להיענות לדרישות שמעמיד הבנק כתנאי למשיכת כספים מהחשבון.
פסק דין שניתן בבית משפט המחוזי בחיפה ביום 14.4.2019 בעניין ה"פ 9110-11-18 דוד נ' בנק הפועלים בע"מ עושה סדר בשאלה מתי מותר לבנק להחליט על חסימת חשבון בנק ומתי חסימת חשבון תיחשב כבלתי חוקית. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגיש לקוח של בנק הפועלים נגד הבנק על החלטתו לחסום את חשבון הבנק שמנע משיכת כספים מהחשבון. בית המשפט הסיר את חסימת החשבון והורה לבנק לאפשר ללקוח למשוך כספים בחשבון עד לסכום התקרה שבחשבון בשל אי הוכחת "סירוב סביר" כמשמעותו בסעיף 2(א) לחוק מכח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.
להלן נסקור בקצרה את פסק דינו של בית משפט:
השאלה שעל הפרק, היא סירובו של הבנק לשחרר כספים המופקדים בחשבון הבנק של התובע, שהיה בתקופה הרלוונטית תושב זר (אזרח ותושב אוסטריה), כל עוד לא ימציא אישור רואה חשבון או יועץ מס כי החשבון ו/או הכספים המצויים בו, דווחו לרשויות המס באוסטריה.
החובות החלות בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת מידע בתהליך גיוס כוח אדם למקומות עבודה
תהליך גיוס כוח אדם באירגונים כרוך באיסוף ובעיבוד של מידע פרטי אישי ורגיש אודות מועמדים לעבודה. במידע שנאסף במהלך תהליך הגיוס ניתן למצוא נתונים כגון השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון תעסוקתי, תאריכי לידה, השתייכות לארגונים, חוות דעת פסיכולוגיות, תחקירים ביטחוניים, ולעיתים גם חוות דעת רפואיות, וכן פרטי קשר כגון מס' טלפון סלולארי, כתובת דואר אלקטרוני, מצב אישי ומשפחתי, תמונות פספורט ועוד. כל אלה מהווים מידע פרטי ורגיש, אשר חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – "החוק") ותקנותיו לרבות הוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2007 (להלן – "התקנות"), חלים עליו.
חשיפה למידע אישי של מועמדים/ות במסגרת תהליכי גיוס כוח אדם למי שלא מורשה לכך, העברת המידע לחברות חיצוניות (כגון חברות השמה וגיוס כ"א, מכוני איבחון המכונים לעיתים כמרכזי הערכה, חברות מיחשוב ותוכנה, ספקתיות תשתית וכיוצ"ב), שימוש במידע של מועמדים/ות שלא למטרה שלשמה נאסף (גיוס למשרה מסוימת או איבחון התאמה לתפקיד מסוים), שמירת מידע שלא לצורך, עיבוד ממוחשב של המידע שנאסף ממועמדים/ות בתהליך הגיוס, הזנת המידע, שמירתו, ניתוחו והפקתו באמצעות מערכות מידע ממוחשבות (כגון מערכות ERP) שלא לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות, חושפת את המעסיק להליכי אכיפה אזרחיים, להליכים מינהלתיים ולחיוב בתשלום קנסות ואף בפיצוי ללא הוכחת נזק, וכן פוגמת בתדמית ואמינות האירגון בעיני מועמדים/ות, ספקים, ורגולטורים ממשלתיים ופוגמת באינטרסים העסקיים של הארגון.
להלן נביא המלצות שיסייעו למנהלי/ות משאבי אנוש, חברות השמה וספקי תוכנה ותשתית מיחשוב העוסקים/ות בתהליך גיוס עובדים בין באופן ישיר ובין כחברות חיצוניות המספקות במיקור חוץ (outsourcing) שרותים לתהליכי גיוס כוח אדם ליישם את החובות המוטלות עליהם/ן מכוח החוק והתקנות:
בתאריך 8 במאי 2018, נכנסו לתוקפן תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 (להלן – "התקנות") אשר קובעות הוראות שונות וחובות בתחום אבטחת המידע אשר חלות על מי שמנהל או מחזיק במאגר מידע ממוחשב אשר נכלל בו מידע אישי של אנשים הנוגע לאישיותם, למעמדם האישי, לצנעת אישותם, למצבם הבריאותי והכלכלי, להכשרה המקצועית שלהם, לדעות ואמונות ועוד.
מטרת התקנת התקנות היא לפרט ולקבוע את עקרונות אבטחת המידע הנוגעים לניהול ושימוש במידע אישי אשר מצוי במאגרי מידע ממוחשבים (Data Basesׂ). בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן – "החוק") שמכוחו הותקנו התקנות נקבע כי האחריות לאבטחת המידע שבמאגר המידע חלה על בעל מאגר המידע (הכוונה לארגון או לחברה או לעסק שאוסף ומעבד את המידע המצוי במאגר המידע). בתקנות הורחבה האחריות לאבטחת מידע ונקבע בהן, כי החובה ליישום התקנות חלה גם על מנהל מאגר המידע ועל מי שמחזיק במאגר (כמו למשל חברת תוכנה שמחזיקה במאגר המידע ומספקת ללקוחות שירותי תמיכה טכנית או חברה המפתחת מערכות מידע או כמו למשל ספק שירותי ענן שמחזיק בשרתיו את מאגר המידע לצורך אספקת שירותי ענן שונים כגון מתן שירותי איחסון ושירותי גיבוי ואיחזור מידע).
התקנות מטילות חובות אבטחת מידע בהתאם לשלוש רמות אבטחה: רמת אבטחה, בסיסית, בינונית וגבוהה. סיווג רמות אבטחת המידע נקבע בתקנות בהתאם לרגישות המידע שמצוי במאגר המידע, לפעילות שנעשית במאגר ובהתאם למספר בעלי ההרשאה אשר להם יש גישה למאגר. ככל שרמת האבטחה היא גבוהה יותר התקנות מחילות חובות רבות יותר ולהיפך.
בין יתר החובות החלות על ארגונים שבבעלותם מאגרי מידע ועל מחזיקים במאגר ניתן לציין את החובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות וממונה על אבטחת מידע. כמו כן, קיימת חובה להכין מסמך הגדרות מאגר ולאמץ מדיניות ונהלי אבטחת מידע. בנוסף, התקנות מחייבות לבצע מיפוי מערכות מידע וסקר סיכוני אבטחת מידע, לערוך בקרה על בעלי הרשאות גישה למאגר, לתעד אירועי אבטחת מידע ולדווח לרשות להגנת הפרטיות על אירועים חמורים ויש גם חובה לקבוע נהלי עבודה לקבלני מיקור חוץ העושים שימוש במאגר המידע ולחתום איתם על הסכם בכתב המתייחס ליישום חובות אבטחת המידע והגנת מידע ופרטיות.
להלן נביא המלצות שיסייעו לחברות המנהלות או מחזיקות במאגר מידע, למנהלי מחשוב ותקשורת, למנהלי בסיסי נתונים וכיוצ"ב לבחון את עמידתם בדרישות החוק והתקנות ולהיערך ליישום החובות המוטלות עליהם:
סיכום שנה בנעשה בתחום הגנת פרטיות (בישראל)
שנת תשע"ז הייתה מהשנים המעניינות ביותר בתחום הגנת הפרטיות. ראשית, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, שינתה את שמה, והפכה לרשות להגנת הפרטיותPrivacy Protection Authority) ). מדובר בנקודת ציון של ממש, אשר הפכה את הרשות לרגולטור הרשמי המופקד על הגנת הפרטיות בישראל.
שנית, כחלק מהיערכות הרשות להגנת הפרטיות לכניסתן לתוקף של תקנות האיחוד האירופאי בנושא הגנת מידע, פורסמו תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017. התקנות חלות על גוף שבבעלותו מאגר מידע. התקנות קובעות חובות שעל בעל מאגר מידע ליישם בתחום אבטחת מידע כגון: החובה למנות ממונה על אבטחת מידע, החובה לקבוע הנחיות לאבטחת מידע של המאגר, חובת ביצוע סקר סיכונים, עריכת בקרה וביקורות תקופותיות, הנחיות לעבודה עם גורם חיצוני שלו ניתנת גישה למאגר המידע ועוד. התקנות יכנסו לתוקף בחודש מאי 2018 ועל המחזיקים במאגר מידע להיערך בהתאם.
גילוי מרצון-הוראת שעה 2014
כחלק מעידוד נישומים, עוסקים שכירים ונושאי משרות שלא דיווחו על כל הכנסותיהם כחוק, רשות המסים פרסמה הוראת שעה חדשנית בתאריך 7.9.2014 הכוללת נוהל זמני חדש בנושא גילוי מרצון.
במסגרת הנוהל הנישום יכול לחשוף את נכסיו והכנסותיו הנגזרים מהפעילות שלו ולשלם את המס שיקבע בהתאם לדיווח וכל זאת בתנאי שהגילוי נעשה בתום לב מבלי שינקטו הליכים פליליים נגדו.
עד כה הוגשו יותר מ 5700 בקשות שחשפו הון לא מדווח בשיעור של 20 מליארד ש"ח (!!!) והמספר הולך וגדל.
נוהל חדש זה כולל שני מסלולים לגילוי מרצון:
1- מסלול מקוצר – גילוי על הון של עד 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת ממנו עד 500 אלף ₪. במסלול זה אפשר להגיש בקשה ועם אישורה יונפק לפונה שובר תשלום.
2- מסלול אנונימי- הפונה יגיש את הבקשה בהתחלה ללא שמות ופרטים מזהים על מנת לברר את חבות המס ובהמשך לאחר 90 ימים ימסור הנישום את פרטיו להמשך הטיפול. הבקשה תכלול את כל מקורות ההכנסה של הנישום ושנות המס הרלבנטיות לרבות הנכסים והתחייבויות שנובעים ממקורות אלה.
פרטיות, הגנה על מידע אישי ומיחשוב ענן
ללא ספק הטרנד הנוכחי הוא מיחשוב ענן. מדובר בשירותי מיחשוב הניתנים למשתמש (יחיד, חברה, ארגון ציבורי גדול וכו'), באמצעות מחשב מרוחק אליו מתחבר המשתמש דרך רשת האינטרנט או באמצעות קו תקשורת ייעודי[1]. השימוש במיחשוב ענן מאפשר למשתמש לאחסן נתונים בשרתים ובמרכזי מיחשוב (דאטה סנטרים), הממוקמים מחוץ לגבולות הפיזיים של הארגון ולעיתים קרובות במרכזי מיחשוב המצויים בחו"ל אשר הגישה אליהם מרחוק. כתוצאה מכך מתייתר הצורך ברכישה וניהול שרתים, תוכנות מחשב ותשתיות מיחשוב יקרות ובמקום זאת שוכר אותם המשתמש כשירות מספק שירותי ענן בהתאם לצרכיו וליכולתו הפיננסית.
לצד התועלות טמונים בשימוש בשירותי ענן גם סיכונים. אחד מהסיכונים הוא פגיעה בפרטיות. ספק השירות נותן את שירותי הענן באמצעות מרכזי מחשבים שלו. פגיעה בפרטיות אפשרית, בין היתר, כאשר המשתמש חושף מידע פרטי לספק שירותי הענן לצורך גיבוישל קבצים באחדהאמצעים לאחסון נתוניםבענן המחשוב של הספק. המידע עלול להיחשף לאנשים לא מורשים למידע וזאת כתוצאה מליקויים באבטחת המידע של הספק, מגישה למידע שמועבר מהדאטה סנטר של הספק לעמדת הקצה של המשתמש באינטרנט ועוד.
קיים סיכון מוגבר לפגיעה בפרטיות בו שוכר המשתמש את שירותיו של ספק שירותי ענן אשר מרכזי המחשבים שלו נמצאים באחת ממדינות אירופה החברות באיחוד האירופאי (כגון: גרמניה, אירלנד, צרפת, איטליה וכיוצ"ב). מרגע שבו נחשף הספק באירופה למידע הפרטי, חלה על המשתמש החובה לציית לסט כללים נוקשים שמקורם בדירקטיבה האירופאית שמטרתה להגן על מידע אישי של אנשים פרטיים וזאת גם אם המידע הפרטי שייך לאנשים או ארגונים שמקום מושבם מצוי מחוץ לגבולות מדינות האיחוד האירופאי (כגון: ישראל, ארה"ב וכו').
במאמר מוסגר יצוין, כי דירקטיבה היא סוג של דבר חקיקה שנעשה בו שימוש באיחוד האירופי כדי ליצור אחידות בין חוקי הפרטיות של המדינות החברות באיחוד האירופאי וכדי לדאוג לזרימה חופשית של מידע בין המדינות החברות. הדירקטיבה מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט המקומית של כל מדינה ומדינה החברה באיחוד האירופי והיא מחייבת את המדינות החברות, חברות ויחידים לציית לדירקטיבה, ולאכוף את הוראותיה.
מאותו שלב בו נעשה שימוש בספק שירותי ענן חיצוני לו מרכז מיחשוב באירופה, כפוף המשתמש לדיני הגנת המידע האירופאים והוא חשוף לתביעות בבתי המשפט מצד אנשים פרטיים, חברות ולסנקציות מינהלתיות מצד רשות האכיפה המקומית. המשתמש, גם אם אין הוא מודע לכך או מעוניין בכך, מקבל על עצמו את האחריות ליישם על עצמו ועל ספק שירותי הענן את חוקי הגנת המידע על פי הדין האירופאי.
כיצד על המשתמש לנהוג ומה עליו לדרוש מספק שירותי הענן?
נוהל גילוי מרצון חדש של רשות המיסים והוראת שעה על בקשות לגילוי מרצון
בהמשך למדיניות הממשלה למלחמה בהון השחור והגדלת גביית המס, פרסמה רשות המסים בתאריך 7.9.2014 את הנוהל החדש לגילוי מרצון, שמטרתו לעודד ולאפשר לנישומים לדווח על הכנסותיהם ללא היבטים פליליים.
הנוהל מתחיל מיום הפרסום ומסתיים ביום 31.12.2016.
במקביל לנוהל החדש פרסמה רשות המסים הוראת שעה על בקשות לגילוי מרצון עם שני מסלולים לגילוי מרצון שאינם כלולים בנוהל.
1. אפשרות להגשת בקשה אנונימית.
2. מסלול מקוצר.
I. אפשרות להגשת בקשה אנונימית:
רשות המסים מאפשרת להגיש בקשות אנונימיות במסגרת הנוהל, לתקופה של שנה שתסתיים ביום 6.09.2015.
במסלול זה, ניתן יהיה להגיש בקשה אנונימית ללא ציון פרטי הנישום. הבקשה תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים. על הבקשה המוגשת לכלול את כל המידע הרלוונטי לגילוי, לרבות – לאילו שנות מס מתייחס הגילוי, מקור ההון, מקור ההכנסה, פירוט סכום ההכנסה וחישוב אומדן המס. לבקשה יצורפו המסמכים ואסמכתאות לאימות הנתונים.
בשלב זה, תופנה הבקשה לגורם האזרחי המטפל, אשר בתוך 90 יום מקבלתה יבחן את חבות המס הנובעת מהבקשה.
בתום 90 בימים על מגיש הפניה האנונימית למסור את פרטיו להמשך הטיפול באופן גלוי. בחר המבקש שלא לחשוף את פרטיו, תידחה הבקשה.
II. מסלול מקוצר:
במסלול זה תוגש הבקשה לגילוי לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בצירוף דוחות מתקנים לשנות הגילוי.
במידה וסך ההון הכלול בבקשה אינו עולה על סך של 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת במס אינה עולה על 0.5 מיליון ₪, ובלבד שהבקשה עומדת בתנאי נוהל החדש לגילוי מרצון, תאושר הבקשה ותועבר לגורם האזרחי הרלוונטי להנפקת שובר התשלום. עם תשלום השובר תוך 15 יום יסתיים הטיפול בפנייה ללא הליכים פליליים.
יזם? יש לך רעיון? זה הזמן להתאגד ולהקים חברה
מידי שבוע אנו קוראים בעיתונים הכלכליים על חברה שנמכרה ושמייסדיה עשו אקזיט גדול, או על חברה שגייסה כספים ממשקיעים לצורך הרחבת פעילותה העסקית בחו"ל.
אז מאיפה הכל מתחיל? יש לך רעיון למוצר שיכול לתת ערך ללקוח. פיתחת טכנולוגיה וכדי להגן עליה מפני מתחרים גם רשמת עליה פטנט. כתבת תוכנית עסקית.
מה הצעד הבא? צריך למצוא מימון ולגייס כספים ממשקיעים. צריך להתקשר עם ספקים. צריך להעסיק עובדים. צריך לשכור יועצים. צריך לשכור משרד. צריך לפתוח חשבון בנק לפעילות השוטפת. צריך להתקשר בחוזים עם לקוחות ועוד ועוד.
איך לעשות זאת נכון? כדי שלא נמצא עצמנו קשורים באופן אישי מול סבך של חוזים אין סופי וגם משיקולים אחרים עליהם אפרט בהמשך, נקים חברה באמצעותה ננהל את כל הפעילות העסקית של המיזם.
אז מה היא בעצם חברה?
חברה היא תאגיד. תאגיד הוא יצירה של הדין. ייחודו בכך שהדין, הפך אותו למכשיר לזכויות ולחובות הנפרדים מאלו של בעלי התאגיד. תאגיד עשוי להיות חברה, שותפות, אגודה שיתופית או עמותה.
חברה היא התאגיד הנפוץ והמוכר בחיי המסחר בעולם לניהול פעילות עסקית. יוצר החברה נקרא יזם. המסמך המכונן של החברה מכונה תקנון בו מוסדרים יחסיהם של בעלי המניות. ארבעת הפרמטרים אשר חייבים להיות כלולים בתקנון הם שם החברה, מטרות החברה, פרטים בדבר הון המניות הרשום ופרטים בדבר הגבלת האחריות (ראה סעיף 18 לחוק החברות, התשנ"ט-1999).
החובה לרישום מאגר מידע
בימים אלה מקדמים הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע ומחלקת חקיקה של משרד המשפטים תיקון לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בנושא סמכויות אכיפה שנועד להגביר את יכולות הפיקוח והאכיפה של רשם מאגרי המידע במקרים של הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות הנוגעות לפרטיות במאגרי מידע.
התיקון יקנה לרשם מאגרי מידע סמכות להטלת קנסות מינהליים בשל אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות, שיכולים להגיע עד לסכום של 3.2 מליון ש"ח (!!!). במאמר זה נסביר בקצרה על מי חלה החובה להגיש בקשה לרישום מאגר מידע, ואלו חובות חלות על מי שמחזיק בידיו מאגר מידע רשום.
לסיום נביא בפניכם המלצות שעל פיהן כל בעל מאגר מידע צריך לפעול כדי להבטיח את עצמו מפני הטלת חיובים בקנסות מינהליים בגין אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות.
פרטיות, השימוש במידע אישי ומאגרי מידע
פרטיות הוכרה בישראל כזכות יסוד בסעיף 7(4) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ולפיו "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". פרק ב' של חוק הגנת הפרטיות יוצר את המשטר הרגולטורי שחל על השימוש במידע אישי בישראל והנאגר במאגר מידע. החוק קובע את החובה לרשום סוגים מסוימים של מאגרי מידע אצל רשם מאגרי המידע.
מהו מאגר מידע?
"מאגר מידע" מוגדר בחוק כאוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב. להגדרה זו נקבעו שני חריגים בחוק. האחד, אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; השני, אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף; המשמעות היא שאוסף נתוני מידע שנופל בגדר אחד מהחריגים הנ"ל, אינו מטיל על בעל המאגר את החובה לרישום מאגר מידע.
מתי קמה החובה לרשום מאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע?
מספר אלמנטים מקימים את החובה לרשום מאגר מידע והם: מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר (מעל 10,000 אנשים); סוג המידע שנמצא במאגר (כאשר במידע מצוי מידע רגיש, כמשמעות המונח בסעיף 7 לחוק) ; מקור המידע (כאשר המידע לא נמסר על ידי, מטעמם או בהסכמתם של האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר); הבעלים של המאגר (כאשר המאגר הוא של גוף ציבורי); המטרה שלשמה נאסף המידע (כאשר המאגר משמש לדיוור ישיר).
במאמר זה נסקור את הכללים המיוחדים החלים על עסקאות בשיווק ישיר ונציע לצרכן כלים שיאפשרו לו להתמודד עם חברות שמוכרות מוצרים או שירותים באמצעות הטלפון, באמצעות פרסום קטלוגים או באמצעות האינטרנט.
עסקה רגילה מול עסקה בשיווק ישיר
עסקה בשיווק ישיר שונה מעסקה רגילה. בעסקה רגילה נפגשים צרכן ועוסק בבית העסק והצרכן יכול לראות, להתרשם ולקבל מידע נוסף על השירות ועל מחיר המוצר טרם רכישתו.
לעומת זאת, בעסקה בשיווק ישיר נעשית העסקה מרחוק, ללא קשר ישיר עם העוסק או עם בית העסק והמוצר או השירות והצרכן לא מקבל את מירב האינפורמציה.
מאחר וקיים אינטרס ציבורי לקונים ולעסקים לאפשר ביצוע עסקאות מרחוק, היתווספו לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 הוראות שנועדו להגן על הצרכן בעסקת מכר מרחוק.
