על מסמך הבעת רצון

מסמך הבעת רצון הוא כלי משפטי המהווה חלק מרפורמה מקיפה ויסודית בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"), כמו גם יפוי כח מתמשך בו עסק חיבורי הקודם. 

במסגרת רפורמה זו שהחלה ב- 2016, נעשה שינוי רחב באשר לאפוטרופסות "הקלאסית" בפיקוחו של בית המשפט. הדבר נעשה תוך יצירת כלים משפטיים חדשים[1] דרך חוק הכשרות המשפטית אשר נועדו למצב בו אדם אינו כשיר עוד לקבל החלטות לגבי עצמו והוא בבחינת נוכח / נפקד ונעדר כשרות משפטית (להלן: "הכלים החדשים של חוק הכשרות המשפטית"). 

בעוד מילים רבות הוכברו על יפוי כח מתמשך, מסמך הבעת רצון נותר חוסה בצלו אך הוא ראוי להתייחסות ולמקום של כבוד משל עצמו ככלי תכנוני משפחתי ראשון במעלה.

קהל היעד של מסמך הבעת הרצון והמכנה המשותף שבבסיסו רחב יותר מזה של יפוי כח מתמשך. בעוד יפוי כח מתמשך נראה – לפי פילוח הגילאים של עורכי המסמך בישראל – כסוג של מסמך הפונה בעיקר לאוכלוסיה של בני 70/75+, טווח הגילאים כמו גם קהל היעד של מסמך הבעת רצון גדול ורחב יותר. 

מסמך הבעת רצון מיועד עבור:

• מי שמשמש כאפוטרופוס טבעי, כפי שמשמש הורה לילד קטין;
• עבור אפוטרופוס שמונה עפ"י צו בית משפט ו/או כאפוטרופוס למעשה כהגדרתו בחוק הכשרות המשפטית.;
• עבור מי שמונה כמיופה כח עפ"י יפוי כח מתמשך ובו מיופה הכח יכול להביע את רצונו בדבר מי ירצה שימלא את תפקידו כמיופה כח עפ"י יפוי כח מתמשך במידה והוא עצמו ( מיופה הכח) "יחדל להבין בדבר".

תכלית מסמך הבעת הרצון פשוטה: לאפשר לאותו אפוטרופוס להצהיר בצורה פומבית ומעוגנת משפטית מי ירצה שימלא את מקומו ויבוא תחתיו ככל שהוא עצמו (האפוטרופוס), ייעדר כשרות משפטית בעתיד ולתת לממלא מקומו הנחיות מקדימות ולהביע את רצונו כיצד עליו לפעול בהגיע המועד, אם יגיע, חס וחלילה.

למעשה, ניתן לראות במסמך הבעת רצון כסוג של אמצעי משלים לצוואה לעניין האפוטרופסות וההשגחה והטיפול לגבי מי שאותם מצווים משמשים עבורם כאפוטרופוס.בעוד האפוטרופוס יכול לצוות בצוואתו הוראות לגבי מינוי אפוטרפוס תחתיו אם יילך לעולמו, מסמך הבעת הרצון מאפשר לאותו אפוטרופוס לקבוע לקבוע הוראות דומות למקרה שיעדר כשרות משפטית ולא יוכל לשמש כאפוטרופוס בעודו בחייו. 

היתרון בניסוח מסמך הבעת רצון לצד צוואה הינו בכך שגם המועמד לתפקיד עפ"י מסמך הבעת רצון צריך להביע את הסכמתו ולחתום גם הוא על המסמך. כך אפשר לדעת בזמן אמת האם הוא אכן יהיה מחויב לכך, אם לאו; בעוד שכאשר המדובר בצוואה בלבד נכונותו של אותו מועמד תתגלה רק לאחר המוות של המצווה ועם כניסת הצוואה לתוקף. 

הורים משמשים כאמור כאפוטרופוסים טבעיים לילדיהם. עפ"י חוק הכשרות המשפטית ברירת המחדל במקרה של פטירה, חס וחלילה, של אחד ההורים – ולעניינו, גם במקרה של חוסר כשרות, הינה שהאפוטרופוסת תוותר בידי ההורה השני בלבד.וכך, סע' 28 לחוק הכשרות המשפטית קובע - "מת אחד ההורים, תהא האפוטרופסות על הקטין להורה השני;" 

ברם, המשך הוראות החוק, כפי שיפורט להלן, מאפשר להורה שמבקש לעשות כן להערך מבעוד מועד למקרה שיעבור מן העולם ו/או יהיה נעדר כשרות משפטית ולציין בצוואתו ו/או במסמך הבעת רצון את זהותו של מי שירצה שימלא תפקיד של אפוטרטופוס נוסף לילדו מעבר להורה השני שנותר בחיים / כשיר משפטית.

64(א): "הורהו של קטין או אפוטרופסו שהוא קרובו, לרבות אפוטרופוס למעשה כמשמעותו בסעיף 67, רשאי לציין בצוואתו את שמו של יחיד שהוא מבקש כי ימונה לילדו או לקרובו כאפוטרופוס לאחר מותו";

64(ב): "אדם כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לציין במסמך שייערך לפי הוראות סעיף זה (בפרק זה - מסמך הבעת רצון) את שמו של מי שהוא מבקש כי ימונה לילדו או לקרובו כאפוטרופוס, אם בשל מוגבלות הוא יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו"; 

היתרון של מסמך הבעת רצון במקרה של הורים לילדים צעירים ו/או זוגות פרודים ו/או במערכות יחסים חדשות הנושא גדל ומקבל משנה חשיבות. כך, לדוגמה, משפחה עם שני ילדים כאשר ההורים נפרדו, זה מכבר, וכל אחד מהם חי במערכת יחסים עם בן / בת זוג אחרים. באפשרותו של כל אחד ממהורים להורות כי במידה ויילך לעולמו הוא מבקש שהוריוו/או אחיו / אחותו יתמנו כאפורטופסים לילדים מנישואיו הקודמים בצוותא עם בן הזוג שיישאר בחיים. 

כמובן שיש להסדיר את הדברים בצורה פתוחה וגלויה ולנסות להגיע למערכת איזונים ולבלמים שתהיה מקובלת על כל הצדדים ולא על דרך של הכתבה חד צדדית מצד המצווה. עריכת המסמך באופן כזה עשויה, לדעתי, גם להוות פתח לדיון חשוב שכל משפחה באשר היא צריכה לנהל במוקדם או במאוחר וגם עשויה לנסוך הרגשת בטחון בקרב כל הצדדים, לרבות הילדים וגם אותם קרובי משפחה "המועמדים" לתפקיד בהגיע המועד. 

כך, לדוגמה, כאשר המדובר בזוגות בתחילת דרכם המשותפת ו/או בזוגות חד מיניים שאך עתה הביאו ילד לעולם. תחושת האחריות ההורית שפתאום הגיחה בחייהם עלולה לטעת חשש וחוסר בטחון באשר לעתידו של הילד באם אחד מבני הזוג יילך לעולמו ו/או באם יהפוך לחסר כשרות. כנ"ל בתקופה בה מאמר זה נכתב ובה מגפה משתוללת ברחבי הגלובוס ובכל רגע עלול כל אחד מאיתנו מורדם ומונשם ובמצב של חוסר כשירות. קביעה, לדוגמה, שאחת האחיות או אחד ההורים של מי מבני הזוג יהיה שותף לגידול הילדים, במידת ההשתתפות ששני בני הזוג החליטו עליה מראש ובמשותף, גם תקרב את ענפי המשפחה ותצור תחושה של שותפות גורל וגם תפיג במעט את החששות של בני הזוג במידה ואחד מהם יילך לעולמו ו/או יהיה מחוסר כשרות משפטית. 

יתרה מכך, לעריכת מסמך הבעת רצון יש חשיבות ברבדים משפחתיים נוספים. כך, לדוגמה, במקרה שהגיע לטיפול משרדנו לאחרונה. שני אחים מבוגרים (80+) משמשים כאפוטרופסים למעשה של אחותם הערירית המאותגרת שכלית ונפשית, גם היא באותו טווח גילאים ומתגוררת בדיור מוגן במחלקה לתשושי נפש. אחד האחים שהגיע למשרדנו חשש מאד לגורל אחותו באם יילך לעולמו ובנכונות של ילדיו לבוא בנעליו לעניין הטיפול באחותו. 

באמצעות עריכת מסמך הבעת הרצון ובמהלך עריכתו גילה האח את נכונותו הכנה והאמיתית של אחד מילדיו לקחת על עצמו נושא זה בעוד האחרים חששו מכך. בעקבות כך נחתם מסמך הבעת הרצון והצוואה אשר לפיהם מונה ילדו של המצווה לטפל באחותו של המצווה וגם נקבעו "גבולות גזרה" וחלוקת סמכויות גם בין ילדו של המצווה לבין אחיו של המצווה וילדיו שלו. 

זאת ועוד, עפ"י חוק הכשרות המשפטית, באפשרותו של המצווה בצוואתו / הממנה במסמך הבעת הרצון לתת הנחיות והוראות מקדימות על מנת שבהגיע המועד הן יילקחו בחשבון ע"י בית המשפט ו/או האפוטרופוס. 64(ג): "אדם כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לתת הנחיות בעניין מהעניינים הנתונים לפי חוק זה לשיקול דעת בית המשפט או האפוטרופוס, כדי שיקוימו על ידם לאחר מותו או אם יחדל להיות מסוגל לדאוג ולקבל החלטות לגבי ילדו או קרובו, לפי העניין". 

נסייג ונאמר שגם אם הדבר צוין בצוואה ו/או במסמך הבעת הרצון מינוי אפוטרפוס עפ"י צוואה ו/או עפ"י מסמך הבעת רצון כפוף לאישור בית המשפט,כקבוע בהמשך סעיף 28 לחוק הכשרות המשפטית הקובע "ואולם רשאי בית-המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לענינים שיקבע בית-המשפט; והוא הדין אם אחד ההורים הוכרז פסול-דין, או שאינו מסוגל למלא חובותיו לפי פרק זה". 

אולם באם נערכה צוואה ו/או מסמך הבעת רצון המורים הוראות לגבי מינוי אפוטרופוס – בית המשפט עשוי לתת לכך משקל רב בבואו להחליט בדבר ולהנחיות המפורטות באותו המסמך כקבוע בחוק הכשרות המשפטית. ולראיה סע' 64(ה) לחוק הכשרות המשפטית הקובע: 64(ה): "ערך אדם צוואה או מסמך הבעת רצון לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ייתן בית המשפט עדיפות למינוי מי ששמו צוין בצוואה או במסמך הבעת הרצון, לפי העניין, כאפוטרופוס לקטין ויורה לאפוטרופוס לפעול בהתאם להנחיות שבצוואה או במסמך הבעת הרצון, והכול זולת אם ראה שטובת הקטין לסטות מהם ובכפוף לאמור בסעיף 28 בנוגע לאפוטרופסותו של ההורה האחר". 

סיכומו של דבר, מסמך הבעת רצון הינו כלי משפטי לתכנון עתיד המשפחה לעתות משבר ושבר משפחתי כאשר אחד ההורים הופך לנעדר כשרות משפטית להחליט לגבי עצמו, כמו גם לגבי ילדיו. 

תכנון והתנהלות נכונים בעריכת מסמך הבעת הרצון תוך פתיחות מול בן הזוג השני ותוך שיתוף בני המשפחה המועמדים להיות ממלאי מקום, ב"נפח" כזה או אחר, גם ייצרו שותפות גורל בין ענפי המשפחה הרלבנטיים וגם יפיגו את החשש של בן הזוג שנותר כשיר / בחיים שהוא וילדיו אינם מופקרים לחלוטין לגורלם. 

לטעמי, שומה על הורים לילדים צעירים, זוגות ב"פרק ב' " ואילך, ומשפחות חד-הוריות לתת את הדעת ומלוא תשומת הלב על כך.

אין באמור לעיל כדי להוות חוות דעת משפטית 

ואין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני

כל הזכויות שמורות – רוטנברג עומר, עו"ד

משרד: רח' בן גוריון 22, הרצליה 4678525

טל: 072-2502512; פקס: 072-2502521; נייד: 052-3984154;

email:

[1] פרט למסמך הבעת רצון, בו נעסוק כעת, וליפוי כח מתמשך נוצרו עוד כלים משפטיים חדשים: הנחיות מקדימות לאפוטרופסות ותומך בקבלת החלטות