Saturday, 20th April 2019 5:56:50pm

Blog

הקמת חברה

יזם? יש לך רעיון? זה הזמן להתאגד ולהקים חברה

מידי שבוע אנו קוראים בעיתונים הכלכליים על חברה שנמכרה ושמייסדיה עשו אקזיט גדול, או על חברה שגייסה כספים ממשקיעים לצורך הרחבת פעילותה העסקית בחו"ל.

אז מאיפה הכל מתחיל?  יש לך רעיון למוצר שיכול לתת ערך ללקוח. פיתחת טכנולוגיה וכדי להגן עליה מפני מתחרים גם רשמת עליה פטנט. כתבת תוכנית עסקית.

מה הצעד הבא? צריך למצוא מימון ולגייס כספים ממשקיעים. צריך להתקשר עם ספקים. צריך להעסיק עובדים. צריך לשכור יועצים. צריך לשכור משרד. צריך לפתוח חשבון בנק לפעילות השוטפת. צריך להתקשר בחוזים עם לקוחות ועוד ועוד.  

איך לעשות זאת נכון? כדי שלא נמצא עצמנו קשורים באופן אישי מול סבך של חוזים אין סופי וגם משיקולים אחרים עליהם אפרט בהמשך, נקים חברה באמצעותה ננהל את כל הפעילות העסקית של המיזם.

אז מה היא בעצם חברה?   

חברה היא תאגיד. תאגיד הוא יצירה של הדין. ייחודו בכך שהדין, הפך אותו למכשיר לזכויות ולחובות הנפרדים מאלו של בעלי התאגיד. תאגיד עשוי להיות חברה, שותפות, אגודה שיתופית או עמותה.

חברה היא התאגיד הנפוץ והמוכר בחיי המסחר בעולם לניהול פעילות עסקית. יוצר החברה נקרא יזם. המסמך המכונן של החברה מכונה תקנון בו מוסדרים יחסיהם של בעלי המניות. ארבעת הפרמטרים אשר חייבים להיות כלולים בתקנון הם שם החברה, מטרות החברה, פרטים בדבר הון המניות הרשום ופרטים בדבר הגבלת האחריות (ראה סעיף 18 לחוק החברות, התשנ"ט-1999).

 

Read more ...

מס שבח לתושבי חוץ במכירת דירת מגורים מזכה לאור הרפורמה בחוק מיסוי מקרקעין

מס שבח לתושבי חוץ במכירת דירת מגורים מזכה לאור הרפורמה בחוק מיסוי מקרקעין

    

     בחיבורי הקודם סקרתי את השינויים העיקריים האחרונים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), באשר למס הרכישה שיחול על תושבי חוץ.

שינוי ניכר ורחב חל ביחס לעילות הפטור מתשלום מס שבח במכירת דירת מגורים מזכה. חלק מהשינויים חלים באופן שווה על תושבי ישראל ותושבי חוץ, מצד אחד (כמו גם ברכישת דירה), אך מצד שני חלקם גם יוצרים העדפה של יחידים מוכרי דירה בישראל על פני תושבי חוץ. השינויים בחוק מיסוי מקרקעין ביחס למכירת דירת מגורים מזכה נכנסו לתוקף ביום 1.1.2014.

מטרתו של חיבור קצר זה הינה להבהיר בקצרה את השינויים העיקריים שחלו במיסוי מקרקעין במכירת דירת מגורים בישראל באשר לתושבי חוץ.

 

Read more ...

הזמן בראי הליכי הגבייה

הזמן בראי הליכי הגבייה

 

מן הידועות שמרכיב הזמן בכל הקשור להליכי גבייה אצל ספקים מלקוחותיהם הקבועים [1] הינו מרכיב מרכזי. הספק מספק ללקוח סחורה באשראי ולמעשה משמש כמעין בנק שלהלקוח המעניק לו קו אשראי לצרכי רכישת כלים, חומרים, ציוד הדרושים לאותו לקוח לצרכי ביצוע עבודתו ו/או הפעלת עסקו.

בתנאי שוק רצויים מדי תחילת חודש משלם הלקוח לספק עבור הרכישות בחודש הקודם, במקרה כזה, ככל שיש קושי ללקוח לפרוע חובו, אותו קושי ייחשף אחרי חודש לכל המאוחר. גם כאן, כמובן, מדובר בבעיה עבור אותו ספק – שחומרתה תלויה כמובן בהיקפי האשראי והאובליגו, אך הקושי בגבייה מאותו לקוח נחשף לאחר חודש לכל היותר [2].

אין ספק שבתנאי תשלום הנהוגים בשוק כיום – תנאי תשלום של שוטף + 60-120 ימים הבעיה חמורה פי כמה ועלולה לגרום לנזק קשה וחמור לעתים עד כדי חדלות פירעון של אותו ספק.

אחד הגורמים המחמירים את הבעיה הוא שלאור תנאי התשלום חולף זמן רב עד שהספק מגלה שיש קושי לאותו לקוח לפרוע חובותיו וכשכבר מתגלה הבעיה הספק מוצא עצמו, פעמים רבות, מול שוקת שבורה בדמות הליכי פשיטת רגל או פירוק, נושים מובטחים או הברחת נכסים.

בעולם שבו הליכי הוצאה לפועל הופכים, חדשות לבקרים, לגונג'ל פרוע בו כל הקודם זוכה, הספק, שנודע לו כה מאוחר כי קיימת בעיה בגבייה מאותו לקוח, עלול למצוא עצמו בעמדת פיגור לעומת נושים אחרים.

Read more ...

חובת רישום מאגר מידע

החובה לרישום מאגר מידע

בימים אלה מקדמים הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע ומחלקת חקיקה של משרד המשפטים תיקון לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בנושא סמכויות אכיפה שנועד להגביר את יכולות הפיקוח והאכיפה של רשם מאגרי המידע במקרים של הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות הנוגעות לפרטיות במאגרי מידע.

התיקון יקנה לרשם מאגרי מידע סמכות להטלת קנסות מינהליים בשל אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות, שיכולים להגיע עד לסכום של 3.2 מליון ש"ח (!!!). במאמר זה נסביר בקצרה על מי חלה החובה להגיש בקשה לרישום מאגר מידע, ואלו חובות חלות על מי שמחזיק בידיו מאגר מידע רשום.

לסיום נביא בפניכם המלצות שעל פיהן כל בעל מאגר מידע צריך לפעול כדי להבטיח את עצמו מפני הטלת חיובים בקנסות מינהליים בגין אי ציות להוראות חוק הגנת הפרטיות.

פרטיות, השימוש במידע אישי ומאגרי מידע

פרטיות הוכרה בישראל כזכות יסוד בסעיף 7(4) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ולפיו "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". פרק ב' של חוק הגנת הפרטיות יוצר את המשטר הרגולטורי שחל על השימוש במידע אישי בישראל והנאגר במאגר מידע. החוק קובע את החובה לרשום סוגים מסוימים של מאגרי מידע אצל רשם מאגרי המידע.

מהו מאגר מידע?

"מאגר מידע" מוגדר בחוק כאוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב. להגדרה זו נקבעו שני חריגים בחוק. האחד, אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; השני, אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף; המשמעות היא שאוסף נתוני מידע שנופל בגדר אחד מהחריגים הנ"ל, אינו מטיל על בעל המאגר את החובה לרישום מאגר מידע.

מתי קמה החובה לרשום מאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע?

מספר אלמנטים מקימים את החובה לרשום מאגר מידע והם: מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר (מעל 10,000 אנשים); סוג המידע שנמצא במאגר (כאשר במידע מצוי מידע רגיש, כמשמעות המונח בסעיף 7 לחוק) ; מקור המידע (כאשר המידע לא נמסר על ידי, מטעמם או בהסכמתם של האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר); הבעלים של המאגר (כאשר המאגר הוא של גוף ציבורי); המטרה שלשמה נאסף המידע (כאשר המאגר משמש לדיוור ישיר).

Read more ...