Saturday, 24th August 2019 2:21:23pm

Blog

            2, יוני 2019      

 חסימת חשבון בנק של תושב זר לא חוקית  הוסרה בידי בית משפט

במסגרת המגמה העולמית לאכיפת חוקי איסור הלבנת הון, הנחה המפקח של הבנקים את הבנקים לוודא שתושבי חוץ המנהלים חשבונות בבנקים ישראלים מדווחים כנדרש לרשויות המס במדינת התושבות של הלקוח.

אולם, מסתבר שבשל היעדר מדיניות ברורה וכללים קבועים ומוסדרים של הבנקים בכל הקשור להלבנת הון בכלל וחשבונות תושבי חוץ בפרט בנושא סיכונים הנובעים מפעילות חוצת גבולות של לקוחות הבנקים חוסמים חשבונות ללקוחות שלא מצליחים להיענות לדרישות שמעמיד הבנק כתנאי למשיכת כספים מהחשבון.

פסק דין שניתן בבית משפט המחוזי בחיפה ביום 14.4.2019 בעניין ה"פ 9110-11-18 דוד נ' בנק הפועלים בע"מ עושה סדר בשאלה מתי מותר לבנק להחליט על חסימת חשבון בנק ומתי חסימת חשבון תיחשב כבלתי חוקית. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגיש לקוח של בנק הפועלים נגד הבנק על החלטתו לחסום את חשבון הבנק שמנע משיכת כספים מהחשבון. בית המשפט הסיר את חסימת החשבון והורה לבנק לאפשר ללקוח למשוך כספים בחשבון עד לסכום התקרה שבחשבון בשל אי הוכחת "סירוב סביר" כמשמעותו בסעיף 2(א) לחוק מכח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.

 להלן נסקור בקצרה את פסק דינו של בית משפט:

השאלה שעל הפרק, היא סירובו של הבנק לשחרר כספים המופקדים בחשבון הבנק של התובע, שהיה בתקופה הרלוונטית תושב זר (אזרח ותושב אוסטריה), כל עוד לא ימציא אישור רואה חשבון או יועץ מס כי החשבון ו/או הכספים המצויים בו, דווחו לרשויות המס באוסטריה.

 

העובדות: בשנת 1998, בהגיע המבקש לגיל 18 שנים, וכשהיה אזרח ותושב אוסטריה, הוא פתח חשבון בנק בבנק הפועלים. בין השנים 1998 ועד 2007, הפקיד המבקש בחשבון סכומים שונים, חלקם במזומן וחלקם בהעברות בנקאיות. משנת 2007 ועד לשנת 2017 לא הפקיד המבקש כספים בחשבון ולא ביצע בו כל פעולה. בתקופה זו הוגדר החשבון כ"חשבון ללא תנועה" (חשבון פקל"ת). כיום מצויים בחשבון כ-1.9 מליון יורו השקולים לסך של כשמונה מליון ₪.

טענות הלקוח: הלקוח טען כי מקור הכספים שהופקדו בחשבון הם מעסקי משפחתו באוסטריה. בחודש דצמבר 2016 עלה לישראל ופנה לבנק במטרה למשוך כספים מחשבונו לשם רכישת בית מגורים. אז לתדהמתו הודיעו לו פקידי הבנק כי הוחלט לחסום את החשבון כחלק ממדיניות חדשה של הבנק, שלא היתה ידועה לו טרם הפקיד את כספו בבנק.

על מנת לשחרר את חסימת החשבון הבנק דרש הבנק מספר דרישות, וביניהן: א. פתיחת חשבון כתושב ישראל במקום תושב זר; ב. מסמך "ויתור על סודיות בנקאית"; ג. אישור רואה חשבון או עורך דין או יועץ מס מאוסטריה, כי המבקש שילם על הכנסתו מס כדין בזמנו באוסטריה.

כמו כן, הבנק אמר ללקוח, כי אם יחתום על כל המסמכים שהבנק ידרוש ממנו, הרי שבחלוף שלושה חודשים הבנק ישחרר את חסימת החשבון ויאפשר לו למשוך כספים מהחשבון, אפילו אם לא ימציא את האישור כי שילם על הכנסתו מס כדין באוסטריה. הלקוח חתם על כל מסמך שדרש הבנק, אך הבהיר לבנק כי אישור כאמור אינו יכול להביא מהטעם שאין לו תיק במס הכנסה באוסטריה כבר שנים רבות וכי הוא כבר אינו מחזיק מסמכים או דוחות כאלה ואחרים הרלוונטיים לתקופת פעילותו של החשבון. אף הדין האוסטרי והישראלי אינם מחייבים אותו להחזיק מסמכים כאמור מעל תקופה של שבע שנים. יובהר כי הלקוח הצהיר, כי אינו חשוד ולא נחקר מעולם בכל מעשה פלילי באוסטריה או בישראל או בכל מקום אחר בעולם וכי ומאז עלה לישראל עיקר חייו וזיקתו היא לישראל בלבד. במצב דברים זה הלקוח טוען כי חסימת החשבון ע"י הבנק נעשתה שלא כדין, ומבקש להורות לבנק לשחרר את חשבונו.

טענות הבנק:הבנק טען, כי הלקוח מסרב למסור לבנק אישור רואה חשבון (או יועץ מס) שהבנק דרש ממנו וכן כי התעורר אצל הבנק החשש כי הצהרות שהוא נתן אינן אמת. לכן הסירוב של הבנק לאפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו הוא "סירוב סביר".

הבנק נימק כי סירוב כזה של הבנק למשוך הכספים עד להמצאת אישור רואה חשבון או יועץ מס כאמור, הוא בגדר "סירוב סביר", כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הבנקאות, לפסיקה ולרגולציה הבנקאית ובכלל זה הוראת 411 ומכתבי המפקח על הבנקים.

הבנק הסביר אילו נתונים הדליקו אצלו נורות אזהרה בקשר לחשבון הלקוח: מדובר בחשבון בו הכספים מושקעים בפקדונות בלבד, וללא פעילות משנת 2007; קיימים בחשבון שלושה מיופי כח לפעול בו, חלקם תושבי חוץ במדינה זרה; עד לשנת 2007 הצטבר בחשבון סך של כשני מליון אירו. מדובר בסכום משמעותי בשים לב לגילו הצעיר של בעל החשבון; הלקוח שינה את שמו פעמיים; הלקוח סרב להעביר את הכספים שבחשבון לחשבון אחר על שמו באוסטריה; הכספים שביקש הלקוח למשוך מהחשבון היו בסכום גבוהה; הלקוח שינה את גרסתו באשר ליעוד הכספים; הלקוח דרש לפעול בדחיפות בכספים שבחשבון; הלקוח סירב להמציא אישור רואה חשבון או יועץ מס מאוסטריה לפיו הכספים שבחשבון דווחו כנדרש לרשויות המס באוסטריה.

פסק דינו של בית המשפט:

בית המשפט מפנה לכך שתאגיד בנקאי חייב ליתן שירות ללקוחותיו מכח סעיף 2(א) לחוק הבנקאות, כי תאגיד בנקאי יהיה רשאי לסרב שירותים ללקוח, ובלבד שמדובר ב"סירוב סביר".

מתי ייחשב סירוב בנק ליתן את השירותים הבנקאיים האמורים בחשבון בגדר "סירוב סביר"?

א.         נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק;

ב.         רמת ההוכחה הנחוצה לשם כך פחותה מהרמה הנדרשת במשפט אזרחי של מאזן הסתברויות, ותואמת יותר את בחינת שיקול הדעת של הבנק כבחינת שיקול דעת של רשות מנהלית.

ב.         אין די בחשש ערטילאי ו/או אין די בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון.

ג.          על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהן להצביע על קיומו של חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון.

בית המשפט בחן האם במקרה דנן הבנק עמד בנטל הראיה האמור להוכחת סבירות הסירוב של הבנק לאפשר למבקש למשוך כספים מהחשבון ומצא כי התשובה לכך היא שלילית. בית המשפט קבע, כי, הבנק לא הוכיח, כי אין מדובר בחשש ערטילאי אלא בחשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון. בנדון היה על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהן להצביע על קיומו של חשש אמיתי, והוא לא עשה כן.

כמו כן בית המשפט ציין, כי עסקינן בחשבון שנפתח בשנת 1998, לפני כ-21 שנים שהיה רדום ושלא בוצעה בו כל הפקדה או פעולה יזומה מצד התובע או מי ממיופיי הכח בחשבון מאז שנת 2007. עוד ציין בית המשפט כי התובע נתן הסבר סביר לפתיחת החשבון דווקא בישראל, הגם שמקום תושבתו היה באוסטריה.

בית משפט הוסיף, כי התובע נתן הסבר למקור הכספים בחשבון - עבודתו בעסק המשפחתי, וכי לא הוכחה כל פעולה חריגה בחשבון שנעשתה על ידי התובע או מיופי הכוח בחשבון. התובע נתן הסבר מדוע אחרי זמן כה ממושך יתקשה לשחזר מסמכים שילמדו כי הכספים בחשבון הוצהרו

ושולם בגינם מס כדין באוסטריה. במצב דברים זה, נקבע כי חששו של הבנק להתנהלות בלתיתקינה בחשבון אינו מבוסס דיו. בית המשפט הוסיף כי על הבנק היה לתת את הדעת לכl שהתובע שיתף פעולה עם הבנק וחתם על כל מסמכי הבנק שנדרשו לרבות בדבר ויתור על סודיות בנקאית.

בית המשפט הוסיף ובחן את "הנורות האדומות" שהגבירו החשד אצל הבנק כי עסקינן בכספים בחשבון שלא דווחו כדין לרשויות המס באוסטריה והגיע למסקנה כי לא היה מקום לקבוע כי קייםחשש ממשי וקונקרטי להתנהלות לא תקינה בחשבון.

לסיכום קביעת בית משפט הייתה שהבנק לא הוכיח "סירוב סביר" בחסימת החשבון של המבקש למשיכת כספים משכך, דין החסימה האמורה להיות מוסרת, והמשיב יהיה רשאי למשוך כספים מהחשבון בכל סכום וללא הגבלה, עד תקרת הכספים שבחשבון.       

סיכום ומסקנות:

  • תאגיד בנקאי חייב ליתן שירות ללקוחותיו מכח סעיף 2(א) לחוק הבנקאות, אלא אם הוכיח הבנק "סירוב סביר" שלא לאפשר משיכת כספים מחשבון הבנק. על הבנק להוכיח כי קיים חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון ואין די בחשש ערטילאי ו/או אין די בטענה כללית וסתמית. על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהן להצביע על קיומו של חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון.
  • על הלקוח להיות ערוך למתן הסברים בנוגע לסיבת פתיחת החשבון בישראל למרות היותו תושב חוץ; למקור הכספים שבחשבון הבנק; באשר ליכולת או אי יכולת להמציא מסמכים התומכים במקור הכספים ובדיווח עליהם לרשויות המס בחו"ל.
  • על הלקוח להיות נכון לשתף פעולה עם הבנק.
  • על הלקוח לדרוש מהבנק להצביע על מדיניות ברורה ביחס לאישורים הנדרשים לגבי תוכנם, זהות הגורם שמתבקש להנפיק האישור ועל איזה בסיס מסתמך הבנק כדי לדרוש את הצגתם של האישורים.
  • יש לזכור, כי החל מחודש ינואר 2019, מתבצעים חילופי מידע בין רשויות המס של ישראל לבין רשויות המס של 70 מדינות החתומות על אמנת חילופי מידע עם ישראל. כך או כך, ככל ויתברר שהלקוח לא דיווח על הכספים שבחשבון במדינת התושבות, מידע זה יתגלה בשלב כזה או אחר.
  • והערת סיום: הגיע הזמן שהרגולטור והבנקים יקבעו כללים והנחיות ברורות למקרה סיכון בהתאם לחוק איסור הלבנת הון, באופן שפעולותיו של הבנק יהיו ברורים, מוסדרים והחלטיים.

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית.

לקבלת ייעוץ מקצועי מלא ופרטני יש לפנות עם מלוא פרטי המקרה לעורך דין.

אלון ספושניק, עורך דין @ כל הזכויות שמורות