Tuesday, 18th June 2019 7:06:13am

Blog

חסימת חשבון בנק של תושב זר לא חוקית הוסרה בידי בית משפט

            2, יוני 2019      

 חסימת חשבון בנק של תושב זר לא חוקית  הוסרה בידי בית משפט

במסגרת המגמה העולמית לאכיפת חוקי איסור הלבנת הון, הנחה המפקח של הבנקים את הבנקים לוודא שתושבי חוץ המנהלים חשבונות בבנקים ישראלים מדווחים כנדרש לרשויות המס במדינת התושבות של הלקוח.

אולם, מסתבר שבשל היעדר מדיניות ברורה וכללים קבועים ומוסדרים של הבנקים בכל הקשור להלבנת הון בכלל וחשבונות תושבי חוץ בפרט בנושא סיכונים הנובעים מפעילות חוצת גבולות של לקוחות הבנקים חוסמים חשבונות ללקוחות שלא מצליחים להיענות לדרישות שמעמיד הבנק כתנאי למשיכת כספים מהחשבון.

פסק דין שניתן בבית משפט המחוזי בחיפה ביום 14.4.2019 בעניין ה"פ 9110-11-18 דוד נ' בנק הפועלים בע"מ עושה סדר בשאלה מתי מותר לבנק להחליט על חסימת חשבון בנק ומתי חסימת חשבון תיחשב כבלתי חוקית. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגיש לקוח של בנק הפועלים נגד הבנק על החלטתו לחסום את חשבון הבנק שמנע משיכת כספים מהחשבון. בית המשפט הסיר את חסימת החשבון והורה לבנק לאפשר ללקוח למשוך כספים בחשבון עד לסכום התקרה שבחשבון בשל אי הוכחת "סירוב סביר" כמשמעותו בסעיף 2(א) לחוק מכח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.

 להלן נסקור בקצרה את פסק דינו של בית משפט:

השאלה שעל הפרק, היא סירובו של הבנק לשחרר כספים המופקדים בחשבון הבנק של התובע, שהיה בתקופה הרלוונטית תושב זר (אזרח ותושב אוסטריה), כל עוד לא ימציא אישור רואה חשבון או יועץ מס כי החשבון ו/או הכספים המצויים בו, דווחו לרשויות המס באוסטריה.

Read more ...

החובות החלות בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת מידע בתהליך גיוס כוח אדם למקומות עבודה

החובות החלות בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת מידע בתהליך גיוס כוח אדם למקומות עבודה

תהליך גיוס כוח אדם באירגונים כרוך באיסוף ובעיבוד של מידע פרטי אישי ורגיש אודות מועמדים לעבודה. במידע שנאסף במהלך תהליך הגיוס ניתן למצוא נתונים כגון השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון תעסוקתי, תאריכי לידה, השתייכות לארגונים, חוות דעת פסיכולוגיות, תחקירים ביטחוניים, ולעיתים גם חוות דעת רפואיות, וכן פרטי קשר כגון מס' טלפון סלולארי, כתובת דואר אלקטרוני, מצב אישי ומשפחתי, תמונות פספורט ועוד. כל אלה מהווים מידע פרטי ורגיש, אשר חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – "החוק") ותקנותיו לרבות הוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2007 (להלן – "התקנות"), חלים עליו.  

חשיפה למידע אישי של מועמדים/ות במסגרת תהליכי גיוס כוח אדם למי שלא מורשה לכך, העברת המידע לחברות חיצוניות (כגון חברות השמה וגיוס כ"א, מכוני איבחון המכונים לעיתים כמרכזי הערכה, חברות מיחשוב ותוכנה, ספקתיות תשתית וכיוצ"ב), שימוש במידע של מועמדים/ות שלא למטרה שלשמה נאסף (גיוס למשרה מסוימת או איבחון התאמה לתפקיד מסוים), שמירת מידע שלא לצורך, עיבוד ממוחשב של המידע שנאסף ממועמדים/ות בתהליך הגיוס, הזנת המידע, שמירתו, ניתוחו והפקתו באמצעות מערכות מידע ממוחשבות (כגון מערכות ERP) שלא לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות, חושפת את המעסיק להליכי אכיפה אזרחיים, להליכים מינהלתיים ולחיוב בתשלום קנסות ואף בפיצוי ללא הוכחת נזק, וכן פוגמת בתדמית ואמינות האירגון בעיני מועמדים/ות, ספקים, ורגולטורים ממשלתיים ופוגמת באינטרסים העסקיים של הארגון.  

להלן נביא המלצות שיסייעו למנהלי/ות משאבי אנוש, חברות השמה וספקי תוכנה ותשתית מיחשוב העוסקים/ות בתהליך גיוס עובדים בין באופן ישיר ובין כחברות חיצוניות המספקות במיקור חוץ (outsourcing) שרותים לתהליכי גיוס כוח אדם ליישם את החובות המוטלות עליהם/ן מכוח החוק והתקנות:

Read more ...

סיכום שנה בנעשה בישראל בתחום הגנת פרטיות

סיכום שנה בנעשה בתחום הגנת פרטיות (בישראל)

שנת תשע"ז הייתה מהשנים המעניינות ביותר בתחום הגנת הפרטיות. ראשית, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, שינתה את שמה, והפכה לרשות להגנת הפרטיותPrivacy Protection Authority) ). מדובר בנקודת ציון של ממש, אשר הפכה את הרשות לרגולטור הרשמי המופקד על הגנת הפרטיות בישראל.

שנית, כחלק מהיערכות הרשות להגנת הפרטיות לכניסתן לתוקף של תקנות האיחוד האירופאי בנושא הגנת מידע, פורסמו תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017. התקנות חלות על גוף שבבעלותו מאגר מידע. התקנות קובעות חובות שעל בעל מאגר מידע ליישם בתחום אבטחת מידע כגון: החובה למנות ממונה על אבטחת מידע, החובה לקבוע הנחיות לאבטחת מידע של המאגר, חובת ביצוע סקר סיכונים, עריכת בקרה וביקורות תקופותיות, הנחיות לעבודה עם גורם חיצוני שלו ניתנת גישה למאגר המידע ועוד.  התקנות יכנסו לתוקף בחודש מאי 2018 ועל המחזיקים במאגר מידע להיערך בהתאם.

Read more ...